|
|
עמוד:13
הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה הנתונים הכרונולוגיים המצויים בספר מלכים ובספר דברי הימים על שנות מלכותם של המלכים ( ראה , למשל , מלכים א יד , כא ; מלכים ב יד , כג , ( ועל הסינכרוניזמים של מלכי ישראל עם מלכי יהודה ולהפך ( ראה מלכים א טו , א-ב ; מלכים ב יג , י ) וכן ציונים כרונולוגיים של מאורעות מסוימים ( כגון מלכים א יד , כה ; מלכים ב יח , יג ) אינם מצטרפים למערכת כרונולוגית שלמה ורצופה , ואינם מאפשרים לקבוע תאריכים קבועים ומוחלטים . בחינתם של הנתונים הללו מעלה סתירות ואי התאמות . ו . לפי מלכים ב טו , ל , מלך יותם על יהודה לפחות עשרים שנה , ואילו בהמשך ( בפסוק לג ) מדובר על שש עשרה שנה בלבד . . 2 במלכים ב א , יז נאמר , שיהורם בן אחאב החל למלוך על ישראל "בשנת שתים ליהוךם 3 ן יהושפט מלך יהוךה ; " אך נתון זה אינו תואם לכתוב במלכים ב נ , א , שלפיו החל יהורם בן אחאב למלוך בשנה השמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה . . 3 רחבעם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל החלו למלוך באותה שנה ; גם יהוא מלך ישראל ועתליה , שתפסה את השלטון ביהודה , החלו למלוך באותה שנה ; לפיכך משך הזמן מירבעם ועד מרד יהוא צריך להיות זהה למשך הזמן מרחבעם ועד לתפיסת השלטון ביהודה על ידי עתליה . אולם כשמסכמים את מספר שנות המלוכה לגבי אותו פרק זמן , מתברר , ממלכתיים ודתיים , ואילו בישראל המרכזים הדתיים נקבעו בדן ובבית אל , שלא שימשו בירות לממלכה . בולט מאוד ההבדל בהרכב השבטי של שתי הממלכות . ביהודה קיימת היתה אחידות שבטית . שבט יהודה היה השבט הדומינאנטי המכריע , ואליו נספחו משפחות שמעון בדרום ובנימין בצפון . שני שבטים אלה לא היה בגודלם ובכוחם להפר את האופי ההומוגני השבטי של ממלכת יהודה ; לעומת זאת , היתה ממלכת ישראל מורכבת משבטים רבים . השוני בהרכב השבטי של שתי הממלכות נתן אותותיו בגורל שליטיהן . בולטת העובדה , שביהודה נתקיימה שושלת אחת בלבד , הלא היא שושלת בית דוד שמלכה בירושלים , ואילו בישראל אירעו חילופי שושלות . יש המסבירים הבדל זה בכך , שהעיקרון השושלתי לא נקלט בישראל , וכאילו נתחדשה בממלכת הצפון התפיסה הישנה של המנהיגות הכאריסמתית , שלפיה המלך נבחר על ידי האל , ואין הוא מולך מכוח היותו יורש עצר . אולם נראה יותר , שחילופי שושלות בממלכת ישראל נגרמו בעטין של סיבות חילוניות - חברתיות ופוליטיות , ולא בשל סיבות אידיאולוגיות תיאולוגיות . לאמיתו של דבר , העיקרון השושלתי , שלפיו המלוכה מטבעה עוברת בירושה מן האב אל הבן , נתקבל גם בממלכת ישראל ( ראה , למשל , דברי אחיה השילוני לירבעם בן נבט , מלכים א יא , לח ; וכן שמואל א כ , לא . ( ואילו העיקרון , שהמלך נבחר על ידי האל , המשיך להתקיים גם בממלכת יהודה , והיה מקובל בכל הממלכות במזרח הקדמון . חילופי השושלות בישראל נגרמו , ככל הנראה , בראש ובראשונה בעטיו של ההרכב הרב שבטי של מלכות ישראל ; על גורם זה נוספו , קרוב לודאי , סיבות חברתיות ופוליטיות שונות , כפי שיוסבר בפירוש לכתובים המדברים בחילופי השושלות . ? בפרק הזמן הראשון לקיומן של שתי הממלכות נתאפיינו היחסים ביניהן על ידי מלחמות ממושכות . מלכי יהודה לא השלימו עם הפילוג , וניסו בכוח להחזיר את שטחי ממלכת הצפון לשלטון בית דוד . סכסוכים אלה החלישו את שתי הממלכות גם יחד , ואפשרו לא רק את השתחררותן של המדינות השכנות , שהיו משועבדות לדוד ולשלמה , אלא גם את הפלישות מצד כוחות מבחוץ - מצרים וזרח הכושי מדרום , ערי פלשת ממערב וממלכת ארם דמשק מצפון . הקשרים עם ערי פיניקיה נותקו , שכן היתרון הכלכלי מאיחודה המדיני של כל ארץ ישראל נתבטל עם פילוגה לשתי מסגרות מדיניות המצויות במצב של איבה ומלחמה . יהושפט מלך יהודה עמד על מאזן הכוחות שהיה לרעת יהודה , והבין את היתרונות הפוליטיים והכלכליים שיצמחו הן ליהודה והן לישראל ממצב של שיתוף פעולה ושלום . הוא כרת ברית עם ישראל , ככתוב : " וישלם יהושפט עם מלך ישראל" ( מלכים א כב , מה . ( הודות לכך היתה תקופת שלטונם של יהושפט ביהודה ושל בית עמרי בישראל - תקופה של פריחה כלכלית וחוסן מדיני לשתי הממלכות האחיות . אולם ההפיכה המדינית של יהוא בישראל ושל עתליה ביהודה , התחזקותה של ארם דמשק בצפון ותה ליך התפשטותה של האימפריה האשורית - כל אלה החלישו את ישראל ואת יהודה גם יחד . יחסי האיבה ששררו בין ישראל ליהודה הביאו להתגברות הלחץ על ישראל מצד ארם דמשק והקלו על האימפריה האשורית להחדיר את צבאותיה לסוריה הדרומית ולארץ ישראל . ביטוי הולם לתסבוכת הפוליטית מצוי במלחמת ךצין , מלך ארם דמשק , ופקח בן ךמלןהו , מלך ישראל , נגד אחז , מלך יהודה . אחז שכר לעזרה את מלך אשור , וזה האחרון הביא על ממלכת ארם דמשק את קצה 732 ) לפה"ס . ( שתים עשרה שנים לאחר מכן בא הקץ גם על ממלכת ישראל מידי סרגון השני מלך אשור , שכבש את שומרון והגלה את תושבי הממלכה 720 ) לפה"ס * . ( עם כיבוש שומרון נוצרו תנאים פוליטיים חדשים בארץ ישראל . שטחה של ממלכת ישראל לשעבר נתפצל למספר פחוות אשוריות ( ראה '' עולם התנ"ך , '' מלכים ב טו-יז , ( ואילו ממלכת יהודה היתה למדינה וסאלית של אשור . אולם ניסיונות התמרדות מצד מדינות , המשועבדות לאימפריה האשורית , חזרו ונשנו גם לאחר כיבוש שומרון . חזקיהו מלך יהודה מרד באשור בשנת ו 70 לפה"ס , אולם מרידה זו לא עלתה יפה , וגרמה להגברת לחץ השעבוד האשורי על יהודה . הדבר בא לידי ביטוי בימי השפל של מלכות מנשה , וכנראה גם בניסיונו של מנשה לשוב ולהתמרד ( ראה דברי הימים ב לג , יא-יג . ( שקיעתה של האימפריה האשורית בסוף ימי מנשה ובשנותיו הראשונות של יאשיהו חיזקה בממלכת יהודה את התקוות להחזרת עצמאותה המדינית . יאשיהו מלך יהודה ניצל את המצב המדיני שנוצר בארץ בעקבות חולשתה של האימפריה האשורית ( ראה "עולם התנ"ך , " מלכים ב כב-כג . ( אולם גורלה של יהודה נקבע בהכרעה בין שני כוחות גדולים , בבל ומצרים , שנאבקו על ירושת האימפריה האשורית . ואכן , ניצחונה של בבל על מצרים הביא את ארץ ישראל בעול בבל 604 ) לפה"ס בקירוב . ( מרידתו של יההקים בנבוכדנאצר הביאה לגלות יהויכין 597 ) לפה"ס , ( ומרד צךקיהו בבבל הביא להרס בית המקדש , לחורבן ירושלים ולקץ ממלכת יהודה 586 ) לפה"ס . ( [ ב"ע ]
|
|