|
|
עמוד:12
סקירה היסטורית של התקופה ספר מלכים מתאר את תקופת המלוכה בישראל מימי דוד האחרונים ועליית שלמה למלוכה 970 ) לפה"ס ) ועד חורבן ירושלים וגלות יהודה 586 ) לפה"ס . ( תקופה זו משתרעת על פני 400 שנה בקירוב . תחילתה במלכות שלמה , שנחשבה כתקופת הזוהר הן מבחינה פנימית לאומית והן מבחינה חיצונית , ביחסי הממלכה עם שכנותיה הקרובות והרחוקות . משתי הבחינות גם יחד נחשב שלמה כממשיך את מפעלו של דוד , אשר איחד את הממלכה והרבה במלחמות ובכיבושים . שלמה ביסס את הישגי דוד אביו . הוא זה שהעמיק והידק את השלטון המרכזי בירושלים ואת אחיזתו ברחבי הממלכה ובמדינות החסות . בימיו התרחבו יחסי המסחר והקשרים המדיניים עם העמים הקרובים והרחוקים . תקופת שלמה נחשבת כתקופת שלום , שגשוג כלכלי ופריחה בתחומי התרבות וחיי הרוח . חוגי חכמים , סופרים , משוררים ומושלי משלים הסתופפו בירושלים ובחצרו של שלמה , והעשירו את חיי הרוח באותה תקופה . מקום מרכזי בתחום חיי הדת תפס מפעלו של שלמה - בניית בית ה' בירושלים , עשיית כליו , חנוכתו והסדרת פולחנו . עם זאת החלו מתגלים קשיים הן בתוך הממלכה והן במדינות החסות ( ראה להלן , בפירוש לפרק יא ? . ( בעקבות הקשיים מבית נתפלגה הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות - ממלכת ישראל , שכללה את "עשרת השבטים , " ומלכה הראשון היה ירבעם בן נבט משבט אפרים ; וממלכת יהודה , תחת שלטון בית דוד בבירתה בירושלים . פילוג זה לא הצטמצם למישור המדיני בלבד , אלא גרר בעקבותיו גם פילוג דתי פולחני . את ה' אלוהי ישראל עבדו שבטי הממלכה הישראלית הצפונית בדן ובבית אל , ולא בבית המקדש בירושלים ( ראה להלן , בפירוש לפרק יב . ( הקשיים מחוץ גררו מספר התפתחויות מדיניות : פלישת שישק מלך מצרים לארץ ישראל 924 ) לפה"ס ;( עלייתה של הממלכה הארמית , שמרכזה בדמשק , והשתחררות המדינות השכנות מן השעבוד המדיני לישראל ? . פילוג הממלכה , שאירע כנראה בשנת 928 לפה"ס , פתח פרק חדש בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ; פרק זה נמשך עד שנת 720 לפה"ס , שבה נכבשה שומרון , בירת הממלכה הישראלית הצפונית , על ידי סרגון השני מלך אשור . בתקופה זו , שניתן לכנותה בשם "תקופת מלכויות ישראל ויהודה" 928 ) עד 720 בקירוב , ( נתקיימו זו לצד זו שתי ממלכות אחיות : ממלכת ישראל , שמרכזה נקבע בימי עמרי מלך ישראל בשומרון , וממלכת יהודה , שבירתה בירושלים . שתי ממלכות אחיות אלו נבדלו זו מזו בכמה בחינות , למרות מוצאן המשותף . ממלכת יהודה , שנופה הררי , מוקפת מדבריות מדרום וממזרח , ומנותקת כליל מן הים במערב . גם ממלכת ישראל ניחנה באזורים הרריים , אבל יש בה גם עמקים , והיא גובלת עם חוף הים במערב ; שתי דרכים בין לאומיות חשובות עוברות בה , הלא הן "דרך הים" ו"דרך המלך . " בגלל התנאים הגיאוגראפיים השונים קשתה החדירה מבחוץ אל תוך ממלכת יהודה , בה בשעה שאל תוך ממלכת ישראל אפשר היה לחדור בנקל מכל הכיוונים . לכן היתה ממלכת ישראל פגיעה יותר לפולשים מבחוץ . הדרכים הפנימיות ביהודה הן נוחות , שכן הן נמתחות על גב ההר , וארץ יהודה מתאפיינת באחידות פני הקרקע ובהעדר עמקים , השוברים את רצף המשטח הרמתי . עובדה גיאוגראפית זו תרמה בודאי לגיבוש הממלכה , באפשרה לשלטון בירושלים לחלוש על כל חלקי הממלכה . לעומת זאת , דרכי התחבורה בתוך מלכות ישראל אינן נוחות ביותר , לפי שזו ארץ הרים ובקעות , ועל כן הדרכים בה עולות ויורדות , ומקשות על קיום קשר סדיר בין החלקים השונים של הממלכה . ביהודה נוצר מרכז מדיני קבוע - ירושלים , ואילו בישראל נדדה הבירה בין ערים שונות : שכם , פנואל ותרצה , עד שנקבעה לבסוף בשומרון . נדידה זו מסמלת במידה רבה את חוסר היציבות של השלטון המרכזי בישראל . המרכז החילוני ביהודה חפף את המרכז הדתי . ירושלים היתה בירה , שבה נבנה בית המקדש המרכזי , הוא מקדש מלך . לירושלים נקשרו כל אזרחי יהודה בקשרים ארגוניים מצטייר , כאמור , כאדם קשוח וקפדן , המעניש בחומרה את מתנגדיו , ונוטה להתבודד ולהתרחק מחברת הבריות , ואילו אלישע תלמידו שרוי בתוך עמו ; גישתו סלחנית ופשרנית יותר ; הוא נוטל חלק במלחמות ישראל ועוזר למלך ישראל לנצח בהן . ? מבנה החזרה המודרגת . דגם זה מתאפיין בחזרה של שניים או על פי רוב שלושה איברים , והוא מסתיים באיבר נוסף , שיש בו משום מפנה , והוא מביא את המבנה כולו אל שיא . למשל , אליהו מבקש את ה' ברוח , ברעש ובאש - והתברר , כי ה' איננו אף באחד מאלה , והוא מתגלה לנביא באיבר הרביעי של המבנה ב '' קול דממה דקה" דווקא ( יט , יא-יג ? . ( בחזרת סיפור בפי דוברים שונים מובלטים שינויים במסופר ומוטעמות נקודות התצפית השונות של הדוברים . למשל , המשא ומתן בין אחאב ובין נבות בדבר מכירת כרמו למלך ( מלכים א כא ) הובא במקרא בשלוש נוסחאות שונות : מפי המספר ( שם שם , א-ג , ( בהרהורי אחאב הנמסרים דרך ההתבוננות אל תוך נפשו ומחשבותיו ( שם שם , ד ) ובסיפורו דיווחו של אחאב לאיזבל ( שם שם , ה-ו . ( השינויים בסיפור מבליטים את נקודות התצפית השונות של הדוברים ? . סוגר מעין הדלת . מבנה זה , שבו החתימה היא מעין הפתיחה , מצוי , למשל , במלכים ב ז . הסיפור פותח בדברי אלישע המנבא את סיום מצוקת המחסור בעת המצור על שומרון , ממשיך בדברי השליש המלגלג : "הנה ה' עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה / ' !? ובתגובת הנביא : '' הנכה ראה לעיניך ומשם לא תאכל ! " ( שם שם , א-ג . ( היחידה הסיפורית בסוף פרק זה מסיימת על פי אותו סדר באזכור נבואת אלישע ( שם שם , טז-יח , ( הספקנות הצינית של השליש ותגובתו של אלישע ( שם שם , יט . ( בכך הושלם המעגל : הנבואה התגשמה על כל חלקיה . * מדרשי שמות ומשחקי מלים מסייעים להטעמת פרטים בתיאור ולעתים לאישוש תקפות המסר . דוגמה למדרש רב פנים של שם מצויה במלכים ב י , טו-טז : "וילך משם וימצא את יהונךב בן רכב לקראתו ויבלכהו , ויאמר אליו : היש את לבב : ף ןשר כאשר לבבי עם לבכף ? ויאמר יהונךב : יש ויש , ךננה את יךך , ויתן ידו ויעלהו אליו אל המלכבה . ויאמר : לכה אתי וךאה בקנאתי לה ; ' ו ? לכבו אתו בל ? בו . " המחבר דורש את שם האב , רכב , הן מלשון רכב = ) מרכבה , וירכבו , ' rcc (? ועל דרך רמז , בשיכול אותיות מלשון ברך = ) ויבךכהו . ( [ מג"ל ]
|
|