|
|
עמוד:8
מבנה החטיבה א-לט והרכבה ניתן לחלק את חטיבת הפרקים א-לט כדלקמן : א-יב : נבואות על ישראל , בחלקן תוכחות ובחלקן דברי גאולה לעתיד . יג-כג : קובץ נבואות לגויים . כד-לג : נבואות על ישראל , חלקן תוכחות ורובן דברי גאולה לאחרית הימים . לד-לה : נבואות שנאמרו לאחר חורבן הבית הראשון . לו-לט : היסטוריוגרפיה וסיפורים מימי חזקיהו ( מקביל למלכים ב יח-כ , ובחלקו - לדברי הימים ב לב ? . ( אולם אין לראות בכל יחידה ויחידה מקשה הרקע ההיסטורי לנבואת ישעיהו בן אמוץ יש יסוד להניח , שפרק ו הוא חזון הקדשת הנביא , ואם כך , החל ישעיהו להינבא "בשנת מות הו ^ ק י ך לזיהוי' » א . ( באותה עת מלך אחז נכדו של עוזיהו , ולכן , בניגוד לאמור בפרק א , א , לא ניבא ישעיהו כלל בעת מלכות יותם ( ראה להלן , בפירוש לפרק א , א . ( מכל מקום , הנבואה הראשונה בספר , שרקעה ההיסטורי המדויק ידוע לנו , היא מימי אחז ( פרק ז , ( ונראה שנאמרה בשנת 734 / 3 לפה"ס . הנבואות האחרונות של ישעיהו , שתאריכן ברור , הן משנת 701 לפה"ס , בעת שצבא אשור צר על ירושלים בימי חזקיהו ( לו , א . ( נמצא שישעיהו ניבא בשליש השלישי של מאה ח' לפה"ס , ותקופת נבואתו עומדת בסימן עלייתה של אשור והשתלטותה על המזרח הקדמון . אחת הבעיות המדיניות המרכזיות שעמדה בפני מלכי יהודה באותן שנים היתה , איזו עמדה יש לנקוט לנוכח התעצמות אשור . * בשנת 734 / 3 עלו צבאות פקח בן רמליהו מלך ישראל וךצין מלך ארם למלחמה על ירושלים כדי לאלץ את ממלכת יהודה להצטרף לברית נגד אשור . ישעיהו אימץ את לבו של אחז מלך יהודה וניבא על כישלון המתקפה ועל חורבנן של ממלכות ישראל וארם ( ראה בפירוש לפרק ז . ( בכנותו את המלכים התוקפים '' שני זנבות האודים העשנים" ( ז , ד ) נקט הנביא עמדה ברורה : לא רק שאין להיכנע לדרישתם , אלא אין צורך אף בכניעה לצד השני , לאשור , לפי שגם בלי סיועה לא תיפגע ירושלים . ואכן , כך היה . ארם דמשק נפלה בפני תגלת פלאסר השלישי מלך אשור מיד לאחר כישלון ההתקפה על ירושלים . שומרון נפלה בידי צבאות אשור כשתים עשרה שנים מאוחר יותר , בשנת . 720 כך היה ישעיהו עד לאסון הכבד ביותר שפקד את עם ישראל עד לאותה עת - אובדן עצמאותה של ממלכת הצפון והגליית מרבית תושביה . הד לאירועים ערב חורבן שומרון נמצא בפרק ט , יג-כ * . כיבוש שומרון הביא גם את יהודה תחת עול אשור , וחזקיהו בן אחז , שעלה למלוכה בעקבות מות אביו בשנת 727 לפה"ס , עמד בפני הצורך להחליט , אם לתמוך בתנועות מרי שונות נגד אשור , או לדבוק בנאמנותו כלפיה . נראה שבשנות מלכותו הראשונות נמנע חזקיהו מלתת ידו למרידות שארגנו עמי האזור , אף כי בעידודה המתמיד של מצרים גברו במשך הזמן ביהודה המגמות הקוראות למרוד באשור . בשנת 712 לפה"ס דיכא שר צבא אשור מרידה בפלשת וכבש את העיר אשדוד ( כ , א . ( חזקיהו , שלא הצטרף למרידה , הציל בכך את ירושלים מכיבוש , וסרגון מלך אשור הסתפק בהטלת מס על מלך יהודה . אולם עם מות סרגון בשנת 705 לפה '' ס שינה חזקיהו את מדיניותו והצטרף לתנועת מרד גדולה נגד אשור . ? מוקד אחד למרידות היתה העיר בבל , שם מרד קרוךך בק י ^ ךן הכשדי ; מוקד שני , שנתמך במישרין על ידי מצרים , היה אזור חוף הים התיכון , מערי צידון בצפון ועד פלשת בדרום . במרידה זו מילא חזקיהו תפקיד מרכזי . מן הכתובות האשוריות מתברר , שמלך עקרון , שלא תמך במרד נגד אשור , הובל באזיקים לירושלים , והכתוב בפרק לט מספר על ביקור של נציגי מרודך בלאדן הכשדי בירושלים . אולם המרידות לא עלו יפה : בשנת 703 לפה"ס נירש סנחריב את מרודך בלאדן מבבל , ובשנת ו 70 יצא למסע כיבושים ועונשין לאורך שפלת החוף , הכניע שוב את הערים המורדות והטיל הסגר על ירושלים . על אירועי ההסגר , שקדם לו מסע חורבן בכל ארץ יהודה , מסופר במפורט בפרקים לו-לז ( ובסיפור המקביל במלכים ב יח-יט , וראה בפירוש שם . ( למרות שסי כוייה האובייקטיביים של ירושלים להינצל מכיבוש אשורי היו קלושים ביותר , חיזק ישעיהו את ידי העם והמלך , והבטיח , שהעיר לא תפול בידי אשור ( פרק לז . ( משנתקיימה נבואתו , עלה בוודאי מעמדו של ישעיהו בעיני המלך והעם , ונתעצמה האמונה העממית , שירושלים , בהיותה עיר ה , ' לא תפול לעולם בידי מלך זר . אמונה זו השפיעה רבות על העם , ודומה שאשלייתם של בני דור החורבן , שירושלים תינצל מכיבוש בבל , היתה מיוסדת לא מעט על המסורת שנתפתחה בעקבות התנשמות נבואת ישעיהו על הצלת ירושלים בימי סנחריב . * במקום לכבוש את ירושלים הסתפק סנחריב בהטלת מס , וחזקיהו נשתעבד לאשור תוך שמירה על שלמותה של ירוש לים . שעבודה של יהודה לאשור נמשך עד לשליש האחרון של מאה ז' לפה '' ס , ונמצא שעם תום פעילותו של ישעיהו עדיין היה השעבוד האשורי במלוא תוקפו . קשה לדעת עד מתי בדיוק פעל ישעיהו , אך בוודאי לא היה זה מעבר לתקופת מלכותו של חזקיהו , שתמה בשנת 698 לפה"ס , שכן לא נאמר שניבא בימי מנשה בן חזקיהו . [ יה '' פ ] מבוא לספר ישעיה ספר ישעיה הוא ראשון לספרי נביאים אחרונים , והוא קודם לספרי ירמיה , יחזקאל ותרי עשר . כך הוא בא בכל דפוסי המקרא בעברית , וכן בכתבי יד מסורתיים ספרדיים . אף בתרגום השבעים מקומו לפני ירמיה ויחזקאל , אך שם קודם לו קובץ תרי עשר . מטעם בלתי ידוע מנו חז '' ל את ישעיה אחרי ירמיה ויחזקאל ברשימת ספרי המקרא שהובאה בבבא בתרא יד , ב , וזהו גם הסדר בכתבי יד אשכנזיים וצרפתיים . ? ספר ישעיה נחלק בבירור לשני חלקים : א-לט ; מ-סו . רק החלק הראשון כולל נבואות של ישעיהו בן אמוץ , ואילו בחלק השני הנבואות אנונימיות , והן נתחברו כמאתיים שנה לאחר זמנו של ישעיהו בן אמוץ . חלק זה של הספר מכונה "ישעיהו השני , " וזה מכבר הכירו לדעת , שאין לייחסו לבן אמוץ . כך , למשל , כותב הפרשן אברהם אבן עזרא , בן מאה י"ב לסה"נ , בפירושו לפרק מ , א , כי "נדבקה זאת הפרשה . " הוא מציין , שלא כל ספרי הנבואה נכתבו בשלמותם על ידי מי ששמו נקרא עליהם , ברמזו בכך גם לספר ישעיה . [ יה"פ ]
|
|