|
|
עמוד:10
המונח ספר התורה בספר דברים המונח ספר התורה במשמעות קובץ מחייב ומקודש של חוקים מופיע לראשונה בהיסטוריוגרפיה הישראלית בדיווח על הרפורמה הדתית של המלך יאשיהו ( מלכים ב כב-כג . ( בתורה מופיע המונח רק בס '' ד ( יז , יט-כ ; כח , נח ; כט , יט ; לא , יא-יב , ( ומשם הועבר במסגרת העריכה הדויטרונומיסטית אל ספרי נביאים ראשונים ( יהושע א , ח ; ח , לד ; כג , r מלכים ב יד , ו . ( אולם שם מתרחבת משמעותו של המונח לספר תורת משה , כלומר ספר החוק של משה . ס"ד הוא הספר היחיד בתורה המיוחס למשה ( דברים לא , ט , ( והוא כנראה הספר הראשון שהתקדש בציבור ( מלכים ב כג , א-ג . ( רק לאחר ששאר ספרי התורה הצטרפו אל ס"ד , התקבל המונח תורה כמקיף את כל ספרי החומש . בארבעת החומשים הראשונים מציין המונח תורה הוראות מיוחדות , כמו תורת העולה , תורת המנחה ותורת החטאת ( ויקרא ו , ב , ז , יח ועוד . ( כמו כן בא המונח תורה בצירופים הבאים : תורת היולדת ( שם יב , ז , ( תורת המצורע ( שם יג , ט , ( תורת הקנאות ( במדבר ה , כט ) ותורת הנזיר ( במדבר ו , יג , כא . ( המעבר מן התורה , כאוסף של הוראות מיוחדות , לספר התורה המקודש בימי יאשיהו היה נקודת מפנה בחיים הרוחניים של עם ישראל . חוקי הפולחן , שעד אותה תקופה נשמרו בחוגי הכהונה בלבד , נכתבו מעתה על ידי סופרים וחכמים ( ראה ירמיה ח , ח , ( והפכו לחלק מן הידע שבידי האומה כולה . תהליך זה גרם להעברת התורה מן הכוהנים אל הסופרים והזקנים , כפי שאכן קרה בימי בית שני . עזרא הכוהן , שהפיץ את ספר התורה ספר דברים כנקודה ארכימדית בהתהוות התורה קיומם של מקורות בחומש הוכר כבר בימי י ' אסטרוק בשנת , 1753 אולם לא נמצא שום רמז לתארוך חיבורם של המקורות . החוקר שהציע לראשונה נקודת מוצא כרונולוגית לתורה היה דה וטה בשנת . 1805 בנסותו לאתר את הנסיבות ההיסטוריות העומדות בבסיסו של ס " ד , מצא דה וטה התאמה בין הרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו לבין החקיקה של ס " ד . חזקיהו היה הראשון שריכז את הפולחן בישראל ( מלכים ב יח , ד , כב . ( לפני ימיו של חזקיהו נחשבו מקומות פולחן בכל רחבי הארץ חיוניים לחיים הדתיים בישראל , עד כדי כך שאליהו משווה הרס מזבחות ה ' להרג הנביאים ( מלכים א יט , י , יד . ( בחוק המקראי מופיעה הדרישה לריכוז הפולחן לראשונה בס " ד . הספר היווה אפוא מקור השראה ודוגמה לרפורמות של חזקיהו ויאשיהו , או שהוא בבואה שלהן . רפורמות אלו משתקפות בס " ד לא רק בחוק ריכוז הפולחן , אלא גם באיסור הקמת מצבות בפולחן ה ' ( טז , כב . ( ובאיסור עבודת "צבא השמים " ( השמש , הירח והכוכבים ; ראה ד , יט ; יז , ג , ( שאינה נזכרת בחלקים הקודמים של התורה . במקורות קדומים יותר הותרה הקמת מצבות ואף היתה רצויה ( ראה בראשית כח , יח ; לה , יד ; שמות כד , ד ; והשווה גם יהושע כד , כו . ( נראה שפולחן "צבא השמים " חדר ליהודה בהשפעה אשורית במאה ח' לפה"ס . גם ההתאמה בין תיאור חגיגת הפסח בימי חזקיהו ( דברי הימים ב ל ) ויאשיהו ( ראה להלן ) לדרישותיו של ס " ד ( טז , א-ח ) מעידה על תופעה זו . על פי מלכים ב כג , כב , לא נחוג הפסח באופן זה מאז ימי השופטים . ? לא פחות חשוב לתארוכו של ס"ד הוא הסגנון הייחודי של ספר זה , הן באוצר המינוחים שלו והן ברטוריקה שלו . סגנון כגון זה הנמצא בדברים אינו נמצא באף מסורת היסטורית או נבואית לפני מאה ז' לפה"ס . לעומת זאת כמעט כל הספרות ההיסטורית והנבואית ממאה ז' ואילך מושפעת מסגנון מיוחד זה . מבחינה תיאולוגית וסגנונית הפך ס " ד לאבן בוחן בתארוך מקורות התורה והספרים ההיסטוריים במקרא . יש לתארך את כל קובצי החוקים שאינם מקבלים את ריכוז הפולחן כמובן מאליו לתקופה שלפני חזקיהו . לעומת זאת קטעי העריכה בספר מלכים המעריכים את מלכי יהודה בהתאם למידת הקפדתם על ריכוז הפולחן והקטעים בספרי יהושע ושופטים הנוקטים סגנון ואוצר הביטויים הדויטרונומיסטי האפייני , אינם יכולים להיות מלפני תקופת חזקיהו . ? הזיקה בין החוזה של אסרחדון משנת 672 לפה"ס לבין ס"ד אף היא מסייעת לתארוכו של ס"ד למאה ז' לפה"ס . וראה עוד במבוא לפרק יב . [ מ " ו ] זה של חיבה הולך ס " ד בעקבות הקו החתי , ולא האשורי . הדת הישראלית דרשה נאמנות בלעדית לאלהי ישראל , אל קנא , שלא ישא כל יריבות . מסיבה זו דחתה הדת הישראלית , בניגוד לדתות אחרות , את האפשרות של ריבוי נאמנויות . בדומה לכך קיימת בחוזים פוליטיים התניה המחייבת נאמנות בלעדית למלך אחד . נראה כי הרעיון של מלכות האל הביא להתפתחות התפיסה של עם ישראל כווסל של ה , ' המלך . הרעיון של מלכות האל היה אמנם נפוץ בכל רחבי המזרח הקדום , אך קיים הבדל חשוב בין התפיסה הישראלית של מלכות אלהית לרעיון המקביל אצל עמים אחרים . ישראל אימץ לו את הרעיון של מלכות האל לפני המלכת מלך בשר ודם בישראל ( שופטים ח , כג ; שמואל א ח , ז ; י , יט ? . ( בשל קיום תפיסה זו של מלכות האל תוארו היחסים בין עם ישראל לבין אלוהיו על פי דגם היחסים שבין מלך לבין נתיניו . אין פלא אפוא שהדגם של חוזה וסלי תפס מקום של קבע בדת הישראלית , ואין זה מקרה גם שדגם זה אומץ בשלמותו על ידי ס " ד . הדגם של חוזה קבוע המבוסס על הדרישה לנאמנות בלעדית מתאים מאוד לספר שבו תפיסת אחדות האל מגיעה לפסגת ביטויה . ס " ד מבוסס בעצם על שני דגמים של ברית : החתי והאשורי . הדגם החתי עתיק יותר , ונראה שהוא העומד בבסיס מסורת הברית העתיקה במקרא שממנה שאב ס " ד . דגם זה עוצב מחדש בהתאם לדגם הברית האשורי המשתקף בחוזה של אסרחדון . [ מ"ו ] ברכות לקללות למקיימי ההסכם ולמפיריו . לחוזה אסרחרון ( בתמונה , ( שבו מתחייבים הווסלים של אשור לשמור אמונים ליורשו של אסרתדון , אשורבניפל , יש הרבה מן המשותף עם ספר דברים . בשני המקרים נאסף כל העם למעמד כריתת הברית ; בשניהם נוטלים המתכנסים את האחריות לקיום הברית על עצמם ועל הדלרלת הנאים אחריהם ; הזד » שה לנאמנות מקבילה ומתבטאת במתחים דומים ; ואף תכניה של הברית לכן רשימת הקללות זהים בחלקם . אולם שלא כבתוזה אסרחדון , שבו ההתחייבות היא בעלת אופי פוליטי ומגעת לדינו ; א ; לשי , הנר'ת בערמת מלאב מחייבת את העם בלפי האל . הנר'ת בערבות מלאב עלמ 7 ת במרכזו של ספר דברים . שבלעלת נאמנלת שכפה הרימן על הללסלים שלל היל נפוצות במזרח הקדום באלף השני לפה"ס , וספר דברים הוא כנראה מעין שבועת נאמנות שכפה האל על עם ישראל . מבני הבריתות דומים וכללל'ם סקירה היסטורית של היחסים , פירוט החוקים החדשים , התחייבות הדדית ונספח של
|
|