|
|
עמוד:8
הצורה הספרותית של ספר דברים ס " ד מוצג כאמור כנאום פרדה הנישא מפי משה זמן קצר לפני מותו . עיצוב הספר בצורת "צוואה " נראה חריג במקצת , אך ניתן למצוא לכך מקבילות בספרות המצרית , שבה נהוגה היתה מסירת לקחים מוסריים במסגרת "צוואות . " מרבית "הוראות החכמה " המצריות עוצבו בצוואות של מלכים ושרים ליורשיהם . טכניקה זו אפשר שהשפיעה על הספרות הישראלית , במיוחד לאור הזיקות הקיימות בין ס " ד לספרות החכמה הדידקטית ( ראה להלן . ( ס " ד הוא אכן מעין ספר הוראות למלכי ישראל בעתיד ( השווה יז , יד-כ , ( ספר שנכתב על ידי סופרים , ממש כפי שהיו נכתבות ההוראות למלכים המצריים והמסופוטמיים . נאומי הפרדה בס " ד קשורים לטקס מינוי יורש עצר , הכרוך בברית . לטקס זה יש מקבילות בכתובות מימי הממלכה האשורית החדשה ( ראה למשל חוזה אסרחדון ? . ( קשה לקבוע אם עוצבו נאומי הפרדה על פי הדגם של צוואות המוסר המצריות או שמא על פי דגם הנאום האשורי ששימש במעמד כריתת הברית בעת מינוי יורש עצר . ומכל מקום ס"ד אימץ לו את הדגם הספרותי של הנאום לשם הפצת המסר שלו . הנוהג של ייחוס צוואות פרדה בעלות אופי דתי מוסרי למנהיגים ולמלכים שימש גם את עורכי ההיסטוריוגרפיה הישראלית , שהושפעו מס " ד . כך מסיימים הסופרים הדויטרונומיסטיים את תקופת הכיבוש בנאום פרדה של יהושע ( פרק כג ;( תקופת השופטים מסתיימת בנאום הפרדה של שמואל ( שמואל א יב ;( ותיאור חיי דוד מסתיים בצוואתו הדתית המוסרית ( מלכים א ב , ג-ד . ( מלבד נאומי הפרדה נהגה האסכולה הדויטרונומיסטית לייחס למנהיגים לאומיים נשיאת נאומים בעלי אופי נבואי , נאומים ליטורגיים ונאומים מלחמתיים . ? צורה ספרותית דומה נמצאת בהיסטוריוגרפיה היוונית . מספר נאומים המובאים בחיבוריהם של הרודוטוס ותוקידידס מיוחסים לכאורה לגיבורים לאומיים . תוקידידס עצמו מעיד כי היה זה ממנהגו לעצב נאום כזה כך שיאמר בו מה שלדעתו צריך היה המנהיג לומר בנסיבות שבהן שובץ הנאום . ? ביטוי האידיאולוגיה באמצעות נאומים מבוא לספר דברים הספר נקרא בשם "אלה הדברים " או בקיצור המקובל "דברים , " בהתאם לנוהג לכנות ספר על פי המילים שבפתיחתו ( כך " בראשית , " "שמות " וכוי . ( נוהג זה ידוע אף מן המזרח הקדום . בספרות חז " ל רווח השם "משנה תורה , " וכך עולה אף מן המסורת היהודית ההלניסטית . ביטוי זה יסודו בנאמר בדברים יז , יח ( וכן ביהושע ח , לב . ( גם השם היווני לספר ( deuteronomion ) וכן השם הלטיני ( Deuteronomium ) משמעם למעשה משנה תורה , דהיינו התורה הנשנית , תורה שנייה , והכוונה לחזרה על דברי התורה המובאים בספרים הקודמים . כך עולה גם מכמה תרגומים של התורה . יש מקום לדייק בביאור המונח משנה תורה ולהבהיר כי משמעותו הראשונית היא ככל הנראה העתק של התורה . וכך יבואר ההיגד בדברים יז , יח : " וכתב לו את משנה התוךה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים . " ספר התורה המקורי מונח היה בידי הכוהנים הלויים ( לא , ט , ( ומספר זה נצטווה המלך להעתיק לו את ספרו . ? למרות פירוש מילולי זה של המונח משנה תורה , ישנה הצדקה לראות את ספר דברים ( ס " ד ) כספר החוזר בעיקרו על הספרים שקדמו לו . ספרנו מכריז במפורש כי ה ' כרת ברית עם ישראל בערבות מואב בנוסף לברית שכבר נכרתה בהר סיני ( כח , סט . ( בפעם הראשונה כרת ה ' ברית עם ישראל על החוקים שניתנו בהר סיני , ובפעם השנייה נכרתה ברית על החוקים ששמע משה מפי ה ' ( ה , כח ) והשמיעם לעם בערבות מואב . ס"ד הוא אפוא אכן תורה נשנית . חלק נכבד מן החוקים המוצגים בספר יסודם בספרים שמות-במדבר , אלא שבספרנו הם מובאים בסגנון מיוחד ובלבוש חדש המשקפים את עקרונותיו הייחודיים של הספר . בדומה לכך נמצא במסופוטמיה הביטוי = ) sanu שני , אחר ) עבור ספרות דתית משנית , ספרות שניתוספה על קודמתה , הספרות המקורית והקאנונית , ונספחה עליה . ? טור סיני הציע לבאר את המילה משנה , בהסתמך על השפה הערבית . חוזה . אף הצעה זו יש לה על מה לסמוך , שהרי מבנהו של ס '' ד הוא המבנה של חוזה מדיני שהיה רווח במזרח הקדום במחצית השנייה של האלף השני ובמחצית הראשונה של האלף הראשון לפה " ס ( ראה להלן . ( מבחינת הסדר הכרונולוגי ממשיכה תחילת ס"ד לכאורה את ספר במדבר , שכן ספר במדבר מסיים בנקודה שבה הגיעו בני ישראל ל"עןבות מואב על יךךן ירחו , " ובס " ד משמיע משה את נאומו המסכם באותו מקום ( א , ה . ( ואולם העלילה הנקטעת בסוף ספר במדבר באה לידי סיומה הטבעי והרצוף רק בסוף ס " ד ( לב , מט ; לד , א . ( וכך יוצא כי עיקרו של ספרנו הוא נאום פרדה של משה שהושמע בערבות מואב ומנוסח בצורה אוטוביוגרפית . מבחינה ספרותית הספר הוא יצירה אורגנית בעלת סגנון אחיד וניבים מיוחדים . סגנון זה , המכונה במחקר סגנון דויטרונומיסטי , וכן הרעיונות המיוחדים של הספר השפיעו רבות על ספרי נביאים ראשונים ועל ספר ירמיה . ? הספר בנוי במתכונת של ברית בין ריבון לווסל מתכונת המוכרת מן המזרח הקדום . רכיביה העיקריים של ברית כזו הם : מבוא היסטורי ; תנאי הברית ; התחייבות ; ברכה וקללה . רכיבים אלו נוכל לזהות בספרנו : ו . פרקים א-יא : מבוא היסטורי ; . 2 פרקים יב-כו , טו : תנאי הברית , כלומר החוקים ; . 3 פרק כו , טז-יט : התחייבות הדדית ; . 4 פרקים כז-ל : ברכות וקללות . מנקודת ראות שונה ניתן להבחין בספר בשני חלקים ברורים : ו . המסגרת הכוללת דברי פתיחה ודברי סיום ( כולל נספחים : ( פרקים א-יא ; כז-לד . . 2 קובץ החוקים שבתווך . פרקים יב-כו . מן הראוי לציין שהרכבה של המסגרת סבוך , וניתן לאתר בה כפילויות . כך למשל ניתן להבחין בשני מבואות שונים ( א , א - ד , מ ; ד , מד - יא , לב ) ואף בשני אפילוגים ( כז-כח ; כט-ל . ( [ דכ"צ ]
|
|