|
|
עמוד:7
פתח cm סוגיות אלה ורבות אחרות כלל לא היו רלוונטיות לפני כמאה שנה , הן כולן תולדה של התפתחות מדעית וטכנולוגית המאפיינת את תקופתנו . ההישגים הדרמטיים במדע ובטכנולוגיה המתבטאים בהתפתחות מואצת של טכנולוגיית המידע והתקשורת , בפיצוח סודות הגנום האנושי , בטכנולוגיות לחקר היקום , בניצול של אנרגיה גרעינית ועוד - מציבים בפני החברה האנושית אתגרים בעלי השלכות על איכות החיים של הפרט ושל החברה . אין ספק כי אחד האתגרים הניצבים בפני אזרחי המאה ה21- הוא לחנך דור היודע להשתמש באופן מושכל בהישגי המדע והטכנולוגיה , מבלי לפגוע באיכות החיים שלו ושל דור העתיד . בתקופה שבה למדע ולטכנולוגיה השפעה מכרעת על איכות החיים של הפרט ושל החברה , חשוב להיות מודעים להחלטות שיישומן עלול לאיים על תפקוד ועל איכות החיים של הפרט ושל החברה , ולעתים אף לפעול נגדם . החלטות רבות מסוג זה כבר הניבו איומים חברתיים וסביבתיים , כגון : דלדול מקורות המזון ( התפשטות מחלות ובעיית הרעב בחלקים שונים של העולם ;( פגיעה באיכות הסביבה ( התחממות כדור הארץ , פגיעה בשכבת האוזון , גשם חומצי , פגיעה במגוון הביולוגי ;( דלדול במשאבים מחצביים ( מינרלים , סלעים ודלקים פוסיליים ) ועוד . המתח והפער הקיימים בין השאיפה להביא לקדמה מדעית , טכנולוגית וכלכלית ובין השאיפה להקטין את הפגיעה באיכות החיים יוצרים סוגיות חברתיות שפתרונן מחייב תהליך מושכל של קבלת החלטות . חיזוקה של הדמוקרטיה מותנה במעורבות פעילה של אזרחים בתהליכי קבלת החלטות , מעורבות שיש בה כדי להוביל לפתרון מושכל של סוגיות חברתיות הקשורות ליישומי מדע וטכנולוגיה . מעורבות כזו עתידה לערער את מעמדן של אליטות אקדמיות ( ידע ככוח , ( כלכליות ( ממון ככוח ) ופוליטיות ( שליטה ככוח , ( המנצלות את כוחן בתהליכי קבלת החלטות לקידום האינטרסים שלהם , מבלי להתחשב בהשלכות שיש לקבלת ההחלטה על איכות החיים של כלל החברה .
|
|