|
|
עמוד:10
המשמעות לטקסט . בקריאת סיפור מקראי , אין ספק שהלומד הישראלי מביא אתו מטענים שונים ומוסכמות חברתיות ואחרות , ואלה משפיעים על אופן קריאתו והבנתו את הטקסט . תרומת הס 9 ר לחינוך בהמלצות של הוועדה לתכנון לימודי יסוד ביהדות במכללות הממלכתיות 3 לחינוך , משנת תשמ " ה , נכתב בין השאר כי הדגש בלימודי יסוד אלה צריך להיות על יצירת מפגש משמעותי של התלמיד עם הספרות היהודית . לכן רצוי שגם בחירת הסוגיות וגם דרכי ההוראה יתאימו למגמה זו . מחברי ההמלצות מציינים כי התנ"ך הוא הספר המוכר הבלתי-מוכר ביותר ללומדים ולמתכשרים להוראה בישראל . מוכר , משום שבמהלך שנות לימודיהם בחינוך הממלכתי לומדים התלמידים את תכניו במשך אחת-עשרה עד שלוש-עשרה שנים ; י בלתימוכר , על פי עדות הנוגעים בדבר , משום שאותו "מפגש משמעותי " שעליו מדובר בהמלצות אינו מתרחש בכיתות רבות , ולכן רבים מהתלמידים המסיימים את מערכת החינוך נרתעים מלעיין בספר וחשים כלפיו זרות וניכור . בבתי הספר חסרים בדרך כלל מרבית התנאים למימושה של הוראה המבוססת על פלורליזם רב-תחומי . עולו המוסדי של בית הספר , תכניות הלימודים הרשמיות המחייבות , והשימוש בציונים ובהערכות - אלה ועוד סותרים את האפשרות להנהיג תכניות מגוונות וגמישות העשויות ליצור מפגשים משמעותיים בין הלומדים והטקסטים . לא כאן המקום לנתח את הסיבות ואת הגורמים למצב זה . עשו ועושים זאת אנשי חינוך ורוח , עיתונאים ואף פוליטיקאים . נראה לנו , שבתהליך ההכשרה להוראה שימה עלינו לעזור לסטודנטים להתמודד עם תחושת ניכור זו , להציע להם כלים להתגבר עליה ולהקנות להם דרכים ואמצעים שיאפשרו להם ליצור מפגשים משמעותיים בין תלמידיהם ובין הטקסטים . . 3 הוועדה הוקמה בעקבות פרסום הדגם המנחה , שבו נקבע כי כל סטודנט במכללה ממלכתית לחינוך חייב ללמוד לימודי יסוד ביהדות , בהיקף של שש שעות שבועיות , כולל שעתיים מקרא . . 4 ראו : מקרא - תכנית לימודים לבית הספר הממלכתי , מגן-הילדי 0 עד יב , ירושלים תשמ"ה ( משרד החינוך והתרבות . ( גם בתכנית החדשה , מקרא - תכנית לימודים לבית הספר הממלכתי , ירושלים ( משרד החינוך והתרבות ) תשס " ג , מצוין מגן-הילדים עד יב . שתי התכניות מצויות באתה http : // www . daat . ac . il / daat / tanach / tochnit . htm * mehaber
|
|