|
|
עמוד:8
. 2 היחסים בין הנמען ליצירה במפגש עם הטקסט , הנמענים השונים יוצרים רב-שיח ביניהם וכן בינם לבין הטקסט . להלן כמה הנחות יסוד ותפיסות משותפות הקשורות למפגש נמעןיצירה , אשר מאחדות את תוכני הליבה של תחומי הדעת השונים . א . פגישה "נאיבית" לעומת פגישה "מלומדת" בין נמען וטקסט המפגש בין הנמען לטקסט הוא מפגש דינמי ומשתנה , בין אם הנמען לומד את " לשון " הטקסט לראשונה ובין אם הוא בר-אוריין הבקי ב " שפת" הטקסט . הידע האינטואיטיבי של הלומד והידע הפורמלי של כל דיסציפלינה הם שני היבטים המזינים זה את זה . יש חשיבות ויתרונות הן לפגישה ה"נאיבית" והן לפגישה ה " מלומדת " בין הנמען לטקסט , וזו אינה פוסלת את זו . הנחת היסוד של ספר זה היא כי להבחנות האינטואיטיביות של הלומד יש השפעה חשובה על יכולתו ללמוד , להבין ולפתור בעיות . אי לכך , יש לאפשר לקורא , למאזין ו / או לצופה לתת ביטוי נרחב לאינטואיציות שלו ולטעת בו אמונה בתרומתן של ההבנות האינטואיטיביות להבנת הנושא . הנחה זו נשענת על טענותיהם של פילוסופים וחוקרי המקרא . דקארט ושפינוזה טענו כי "אינטואיציה היא המקור ההתחלתי והערובה האמינה והנחרצת 2 לוודאות ; " מרטין בובר צידד בקריאת התנ"ך בצורה אינטואיטיבית : "על קורא המקרא בן דורנו ... ליטול את הספר בידו כאדם שלא ראהו מימיי ; כאילו לא הטילוהו בפניו בבית-הספר , " ולהתייצב מול הטקסט "כחדש ... בלב פתוח לכל דבר " ( בובר , תשכ"ד , עמי . ( 44 צבי אדר גרס כי "מן הראוי לשוב - לאחר העיון בדברי הפרשנים והחוקרים - אל ספרי התנ"ך ולקוראם מחדש כדי למוצאם מחדש . קריאה זו תהא פשוטה ביותר , ולעומת עיונם של הפרשנים והחוקרים אפשר לראותה כקריאה נאיבית" ( אדר , , 1967 עמ' . ( 11 לדעתנו , חשוב להקנות למתכשרים להוראה ביטחון ביכולת שלהם לגשת לטקסטים בגישה אינטואיטיבית , ולאפשר להם לחוות את המפגש הראשוני עם הטקסט . כך ידעו גם הם כיצד להנחיל לתלמידיהם את התעוזה לגשת לטקסטים בצורה אינטואיטיבית וראשונית . ב . תהליך מתן המשמעות ליצירה במפגש בין נמען ויצירה , החל כנמען "נאיבי " וכלה בנמען בר-אוריין , מתרחשים תהליכים קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים מורכבים . במפגש של . 2 ראו : יצחק קשתי , מרדכי אריאלי ושמחה שלסקי ( עורכים , 1997 , ( עמ' . 42-40
|
|