|
|
עמוד:8
הסטודנטית המספרת , ורק אחר כך משמשים הסיפורים כחומר לניתוח במחקר . ניטה שוחט מתארת שימוש בכלים של ניתוח השיח ככלים אנליטיים בסיסיים הנחוצים להתפתחות המקצועית . היא מנחה את הסטודנטיות שלה לנתח בדרך זו את עבודתן ואת עולמן המקצועי . מגישתה של ניטה שוחט משתמע דימוי חדש של מורה , שהכשרתו כוללת כלים מחקריים יסודיים העתידים לסייע לו בהמשך התפתחותו המקצועית . ענת קינן דנה בתועלת שבאיסוף ובניתוח של סיפורי מורים לצורכי הכשרת סטודנטים להוראה . איסוף הסיפורים על ידי הסטודנטים ולמידת הסיטואציות שבהן הם סופרו מאפשרים הבנה ולמידה של ההסכמות החברתיות המשותפות לקבוצת מורים , למידה של דעותיה של אותה קבוצה , והבנת הדרך שבה תופסים המורים את עצמם ואת מקצועם . כך ניתן לראות כי עולם המורים הוא מקום מגוון , עשיר ובעל אפשרויות רבות . יעקב בר-זוהר מצביע על צד מעניין הקושר בין המחקר לבין עבודת המורה . הוא טוען שמורה עוסק בהכרח , כחלק מעבודתו , בתצפיות , בריאיונות ובניתוח "מסמכים , " ומכאן שהוא בקי במתודולוגיות של המחקר האיכותי . עובדה זו עשויה לסייע למורה לעבוד גם כחוקר , בייחוד בכיתתו ובבית ספרו . מכאן , שהרחבת אופקיו של המורה בנוגע לדרכי ניתוח הנתונים שהוא אוסף עשויה לעזור לו להפיק תועלת רבה יותר מהם . מעבר לכך , מצביע יעקב בר-זוהר על כך שאדם יכול לחקור את עצמו דרך חלומותיו הוא . אחרי הכול , סיפור חלום אינו אלא טקסט , מסמך כתוב שניתן לנתחו בדרכים מוגדרות שמציע יעקב בר-זוהר לקוראיו . אריאלה גדרון ומירי מונק מתייחסות לתועלת שבעיסוק בסיפורי חיים בשלושה כיוונים : . 1 עיסוק סטודנטים להוראה בסיפור החיים שלהם ככלי לפיתוח אני מאמין אישי ומקצועי הנשען על העולם הפנימי של הסטודנט עצמו . . 2 עיסוק כסיפור החיים של האחר , כדי ללמוד להכיר את הזולת וגם את העצמי אל מול הזולת . . 3 האינטראקציה שבין המספר לבין החוקר מאפשרת לשניהם לפתח דו שיח . ההנחה הטבועה בבסיס הדברים היא האמונה שתקשורת היא דבר אפשרי בין בני אדם למרות השונות שביניהם . אסופת המאמרים נועדה להציג כלים שונים לניתוח טקסט סיפורי . האסופה אינה חותרת להציג קונצנזוס אלא מטרתה להביא זו לצד זו חמש נקודות ראות . המשותף לכל חמשת הכותבים הוא האמונה שכלים אלה יכולים לתרום להתפתחותם המקצועית של מורים ושל סטודנטים להוראה .
|
|