|
|
עמוד:11
המשותף לכל בתי הספר - אלה שמייחדים נושא מיוחד לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית , אלה שמעצבים חללים וסבימת לימוד מיוחדות לשם כך ואלה שמקצים לכך זמנים מוגדרים במערכת - שבכולם קיימת תפיסה ממדרת את סוגיית הטיפוח של הלומד בעל ההכוונה העצמית . האם יש הצדקה לתפיסה ממדרת זול האמנם רק בחלק מן ההוויה הבית ספרית יש לטפח לומד בעל הכוונה עצמית ? למיטב הכרתנו זו גישה מוטעית . טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית נוגע לכל חלקי ההוויה הבית ספרית , קשור כמעט לכל עשייה לימודיתחינוכית . סוגיה זו רלוונטית להוראת כל המקצועות בכל שעות המערכת . היא רלוונטית בשיעור פרונטלי בהוראת המתמטיקה לא פחות מאשר בשיעור גמיש בנושא חברתי במסגרת עבודה קבוצתית . בשני ההקשרים יכול המורה לראות את תפקידו כמעצב דעת ומעביר ידע , או כמסייע ללומד ליצור ולקדם את הבנתו בעניין . בשני ההקשרים הטעות של התלמיד יכולה להיות מכשלה , מקור לדאגה שיש להזדרז ולתקן אותה , או שהטעות יכולה להיות הזדמנות לחשיפת קושי ומנוף לקדם את הבנתו של התלמיד . בשני ההקשרים ניתן לעצב סביבה לימודית פיזית ואנושית - כזו המעכבת את התלמיד מפני נטילת אחריות אישית ללמידתו או כזו המעודדת אותו ליטול אחריות ללמידתו . באופן דומה אפשר וצריך להתייחס לכל קטע במערכת השעות ולכל מגזר בהוויה הבית ספרית . יוצא אפוא שטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית מחייב גם פריצת התפיסה הממודרת והנהגת גישה הוליסטית ליצירת תרבות כיתה ותרבות בית ספר שבמרכזן טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית . / . > רג / פ ר ^ י / 0 ל / יפ הכלליים לגזו ; חי & LI' ^' D ^ IDIK צוות מעורב של מנהלי בתי ספר ואנשי אקדמיה הקדיש סדרת פגישות להבהרת המושג "לומד בעל הכוונה עצמית . " הדיונים נסבו על תכונות הלומד בעל ההכוונה העצמית ועל מאפייני הסביבה הלימודית שיש לבנות כדי לטפחו . מודל תאורטי של סקגר ( Skager , 1984 ) שימש נקודת מוצא בדיונים אלה . כתוצאה מדיונים אלה התגבש מודל אנליטי ובו הגדרה ותיאור של אחד עשר מאפיינים של סביבה לימודית המתאימה לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית . התגבשה ההכרה שיצירת סביבה לימודית כזאת צריכה להיות הצעד הראשון בכל תכנית התערבות המכוונת לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית , והיא קודמת לפיתוח מחוונים להערכת הישגים אצל הלומדים בתחום זה ( זילברשטיין וברקוביץ , ; 1993 זילברשטיין , אייל וברקוביץ , . ( 1994 דרך אחת לתרגום הניסוחים הכלליים למונחים אופרטיביים היא פיתוח מחחנים המצביעים על מצבי התנהגות שבהם נבחן לומד בעל הכוונה עצמית . המחוונים מפרטים קריטריונים להגדרת מצבי הוראה-למידה שיש בהם משום עדות להתנהגות
|
|