|
|
עמוד:7
מבוא nem זילברשטיין טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית הוא נושא שמרבים לדבר עליו במערכת החינוך , וחוזרים ומעלים אותו בהזדמנויות שונות ובהקשרים רבים . אין כמעט בית ספר יסודי ממלכתי ( ובמידה פחותה גם ממלכתי דתי , ( שאינו כולל ב"אני מאמין" הבית ספרי היגדים הנוגעים באופן ישיר או עקיף לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית והמנוסחים כיעדי חינוך או כעקרונות המבטאים את מדיניות החינוך של בית הספר . בדיקה שטחית של מדגם מסמכים כתובים המייצגים את "המצע החינוכי" של בתי ספר רבים תעלה מגוון של היגדים , שבהם באה לידי ביטוי השאיפה לטפח לומדים עצמאיים בעלי חשיבה ביקורתית היודעים לשאול שאלות ולנסח בעיות , לתכנן דרכים לאיסוף מידע ולפתרון בעיות , תלמידים המקבלים על עצמם את האחריות ללמידה וכיוצא באלה ניסוחים שיש בהם לתאר תכונות של לומד בעל הכוונה עצמית . דוגמה מאלפת לעיסוק הרב בנושא זה ברמה הצהרתית היא המקרה של אחת מחטיבות הביניים במחוז המרכז . מחמת חשיבות הנושא הוקמה בבית הספר סדנה לדיון בסוגיית " הלומד בעל ההכוונה העצמית . " בסדנה השתתפו מורים , המנהלת , מדריכים , יועצת , רכזת החינוך הקהילתי , נציגי הורים והרשות המקומית . ברב-שיח שהתנהל במספר מפגשים בצורה של סיעור מוחין העלו את השאלה : "מיהו לומד עצמאי " ? הדיונים סוכמו בתשובה מדהימה בהיקפה , ברב-גוניותה ובמורכבותה . נאמר בה : " לומד עצמאי הוא : לומד אוטונומי , חוקר , שואל שאלות , ביקורתי , בעל משמעת פנימית , בעל מוטיבציה ללמידה המאפשרת ללמוד לבד , מתארגן למצבים חדשים , פתוח לשינויים , תצפיתן , משער השערות , יצירתי , מקורי , יוצר , מסוגל להנפיק תוצר חדש , מסוגל לסקור נתוני מצב , לעשות עיבוד נתונים , להסיק מסקנות ולקבל החלטות , יודע לבחור בין אלטרנטיבות , מתפתחת אצלו ראיית-על , יודע להגיע למקורות ידע , להוציא עיקר מטפל , יודע לעשות תהליכים של מטא-קוגניציה ( חשיבה על חשיבה , ( מסוגל לקבוע סדרי עדיפות , לארגן זמן , להציג בצורה ברורה את התוצר , לומד עם עמיתים וצובר הצלחות . '' בתשובה מדהימה זו יש לא פחות מעשרים ושבע תכונות המיוחסות ללומד עצמאי ! דומה כי אין ברשימה זו ולו תכונה אחת שמחנכים לא היו מסכימים עליה ולא היו רואים חשיבות בטיפוחה .
|
|