|
|
עמוד:11
באופן מסורתי , גישת הלמידה הקונטקסטואלית , ( social-contextual theory ) שתאוריית ההשתנות הקוגניטיבית מסתעפת ממנה , מדגישה את תרומת התיווך האנושי ללמידה תוך התעלמות מסוימת מיכולותיהם המולדות של הילדים ומתרומתן של יכולות אלה להתפתחותם הקוגניטיבית . ( Wertsch , 1985 ) לעומת זאת , אנו נוטים להדגיש גם את התרומה המגרעת של הפרט כמו גם המגבלות הביולוגיות , על תוצאות הלמידה וההתפתחות . על כן , מודל ההדרכה המוצג כאן מתבסס על תפיסה אורגנ » סמ > תקונטקסטואלית של הלמידה . השינויים שהצענו בהגדרות האופרטיביות המנוסחות והמוגדרות בהרחבה על ידי קליין , ( 1991 , 1988 ) מבטאים אפוא את הדגשתנו את יכולותיו המולדות של הלומד בנוסף לתרומת הסביבה האנושית להתפתחות הקוגניטיבית . שינוי נוסף שאנו מציעים הוא לראות במאפייני האינטראקציה של מדריך עם מודרך ( ושל מחנך עם ילד ) ארגון ייחודי המשקף תפיסת עולם ייחודית , ולא רק אוסף מרכיבים בעלי שכיחות משתנה . זאת ועוד : אנו מצביעים על האפשרות התאורטית והמעשית 1 לקשר בין מאפייני האינטראקציה המוצעים על ידי פוירשטיין וקליין להתפתחות הרגשית-חברתית של הילדים , בנוסף להתפתחות הקוגניטיבית שלהם . מובן מאליו שלכל אינטראקציה עם מודרכים בוגרים או צעירים גם יחד מתלווית השפעה ערכית-תרבותית ואישית . כך גם כתיבת יחידת ההוראה הזו מושפעת על ידי ההעדפות הערכיות של המחברות . על כן , גישת ההדרכה המוצעת כאן מתבססת על הדגשת ערכי האוטונומיה , ובכך אנו מתבססים על תאוריית ההכוונה העצמית . ( Grolnick , Deci & Ryan , 1997 : theory of self determination the ) הביטוי המעשי העיקרי של הדגשת ערכי האוטונומיה משתקף בשאיפתנו כי מודרכים ותלמידים יפעלו מתוך מניעים מופנמים המשתלבים בתוך מערכת הערכים האישית שלהם , ולא במגמה לרצות את המורים או את המדריכים או כל מקור חיצוני אחר . מצד אחד , אנו מנסים לטפח אינטראקציה בין-אישית רגישה ומעשירה בין מדריכים לסטודנטים ובין מחנכים לילדים , אינטראקציה שיש בה עידוד , הרחבה והעמקה של יזמות הלומד . מצד אחר , אנו מודעים לכך שדרך פעולה כזו אפשרית רק כאשר המדריכים והמורים משוכנעים באמת ( ולא רק בהצהרה ) בחשיבותה של גישה חינוכית המכירה בשוני בין לומדים וה"זורמת" עם הידע , הנטיות ( dispositions ) והמיומנויות שלהם ומרחיבה אותם . גישת ההדרכה המוצגת ביחידת הוראה זו היא אפוא ביטוי לתפיסת עולם ההולכת ומתגבשת אגב התנסות וחשיבה , ולאו דווקא טכניקה מהירה לרכישת מיומנות ההדרכה .
|
|