|
|
עמוד:13
הוא היה אומר : 'יש צדיקים שדרים אלפי שנים בגן עדן ואת הרמונו של עולם לא ראו ... ויש גם כאלה , אשר לא אכפת להם הדבר . ' בעיני הבן היה הרד"ץ התגשמותה העליונה של החסידות , אך הוא מדגיש , שאת החסידות למד לא מתוך תורותיו , אלא מתוך דיוקנו , 'מתוך כל קדושתו . ' עיקרה של חסידות זו היה , שנשמתו היתה שואפת תמיד לעולמות עליונים , לקדושה וליופי , להפשטה גמורה , אך שאיפה זו לא ניתקה אותו מהחולין , אדרבה , כוחו היה ביכולתו להפוך את היום יום לקדושה : 'ידיו מלוכלכות בשפיר ובשליא וכולו היה שירת קדושה ליופי של מעלה . ' את מכלול התכונות הללו מסכם הרב אברהם חן במילים : 'שושנים היה , ' בעקבות המדרש : 'משל למלך שנכנס למדינה ובאו בני המדינה לעשות לו עטרה של זהב , מקובעת אבנים טובות ומרגליות . יצאו ואמרו להם , אין המלך מבקש עטרה של זהב ( ... ) ואמר הקב"ה : מה לי כסף מה לי זהב , לי הכסף לי הזהב , ואפילו הקטורת תועבה היא לי . ומה אני מבקש ? של שושנים' ( מדרש שוחר טוב , י"ד . ( אביה של זלדה , שלום שלמה , איש גבה קומה ויפה תואר , היה אחיו של ר' לוי יצחק שניאורסון , אביו של הרבי מליובאכיץ' דהיום , ר' מנחם מענדל שניאורםון , ונינו של ה'צמח צדק 21 . ' לאחר לידתה של זלדה קיבל מישרת רב בשירוקאיה , מושבה של יהודים שקיבלו אדמות לעיבוד חקלאי . ב , 1918 לאחר המהפכה , פוטר ממישרתו , והמשפחה חזרה לצ'רניגוב לגור עם הסב . כשהיו באים לעצור את הסב לצורך חקירות בענייני הקהילה היהודית , היה האב הולך במקומו . למרות ייחוסו נראה כי מעמדו של האב היה משני לעומת הסב , גם בעיני נשות המשפחה . מאביה ירשה זלדה את כישרון הזימרה : לשניהם היה קול יפה , והיו אוהבים לזמר בקול . . 3 ילדות ולדה נולדה ביום כ' בסיוון תרע"ד ( 16 . 6 . 1914 ) לשלמה שלום שניאורסון ולרחל חן , לאחר שמונה שנות נישואין . ילדים אחרים מלבדה לא נולדו להם . זלדה נולדה ביקאטרינוסלב , ועד גיל ארבע גרה עם הוריה בשירוקאיה . בתקופת המהפכה עוד היתה המשפחה שותפה לתקוות שטיפחו יהודים רבים למצוא בקומוניזם עולם חדש שיביא קץ לקיפוח ולרדיפות . אמה של זלדה אף תפרה לבתה שמלה אדומה לכבוד המהפכה . אווירת המהפכה הקומוניסטית , על רעיונות השיוויון החברתי שקיבלו בביתה פירוש חב"די , נשמרה בלבה של זלדה שנים רבות כחוויה מעוררת הזדהות . אך המשטר החדש ראה כמשפחת הרבנים את אויב המהפכה . הסימן הראשון היה פיטורי האב . המשפחה נאלצה לחזור לצ'רניגוב , לבית הסב . מגיל ארבע עד גיל אחת עשרה זלדה חיתה בבית הסב בצ'רניגוב , והרשמים שספגה בתקופה זו הם שיכבת יםוד בחייה . צ'רניגוב היא אחת הערים הרוסיות העתיקות ביותר , בירת נסיכות צ'רניגוב במאות האחת עשרה והשתים עשרר ; , עיר יפהפיה , השוכנת על רמה שלרגליה זורם אחד מיובלי הדנייפר , ובו נמל לאוניות , מוקפת בוסתנים של עצי פרי ומטעי טבק . צ'רניגוב היא מרכז עתיק של אמנות רוסית , ובעיקר של ארכיטקטורה : במאות 13-11 התקיימה בעיר אקדמיה
|
|