פתח דבר

עמוד:6

להוראה . לפנינו , אם כן , דוגמה מעניינת , אולי אף מרגשת , למה שכינתה אחת המעריכות כ " שילוב מיוחד בין הפן השיטתי והדידקטי בהוראה , שבו המורה פונה אל כל התלמידים באופן אחיד ודומה , ובין הפן האישי , המאפשר לתלמיד להתבטא באופן ייחודי ואותנטי . " מעריכה אחרת ראתה בעבודה דוגמה ל '' מערכת יחסים הומניסטית-דיאלוגית בין מורת המורים לבין הסטודנטים , שיש בה כבוד ועידוד לצמיחה . " בדיון בלקחיה האישיים ממחקרה מדגישה הכותבת כי "רגישותו של הכלי מחייכת זהירות רכה . " שימוש לא רגיש עלול לתסכל את המשתתפים בהוראה מסוג זה . החוקרת מודעת לכך שמי שיצירה לאמילולית ( אמנותית , תנועתית , מוזיקלית ) מיטיבה לארגן את רגשותיו עלול "לחוש כלוא " במערך ההתכתבויות כגון זה שתואר במחקר . נראה כי דווקא הסתייגות מפוכחת זו משכנעת בנכונותה של הגישה , ומעניקה עומק ורצינות לדברים שנכתבו כאן . אנו נמשיך במפעל זה , ובאמתחתנו כבר כתבי-יד אחדים שזכו לשבחים רבים ונמצאו ראויים להיכלל בסדרה . מובן מאליו שפרויקט חשוב זה לא יכול היה לצאת אל הפועל בלא סיועם ובלא עידודם של ראשי מופ '' ת בעבר ובהווה , ד"ר אבי מעפיל וד"ר לאה שגריר , וללא מסירותם של חברי הוועדה המשמשים כאמור כחברי מערכת מקצועיים ופעילים . יבואו אלה וכל העוסקים במלאכה על הברכה . פרופ' אהרן שי יושב ראש הוועדה לפרסום מונוגרפיות בחינוך

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר