|
|
עמוד:8
נוכחותו של נמען מבוגר ניכרת בספרות הילדים של ביאליק בכמה הקשרים : . 1 שימוש בסמלים תלויי תרבות שאין הילד מבין עדיין את מלוא משמעותם . דוגמה מובהקת לכך היא הרמיזה לתחום הארוטי , המובעת לעתים בהעזה יתרה דווקא ביצירה לילדים , כגון בשיר "הפרח לפרפר" או בסיפור " שלמה המלך והדבורה . " הפירוש שנותן המבוגר ליצירה והתוצא ( אפקט ) שלו עליו אינם נובעים רק מיכולת הפיענוח שלו , אלא גם מהשעשוע " על חשבון" הילד התמים , הנמען הפנים-ספרותי המוצהר של הספרות לילדים . הילד ש"אינו יודע" משמש כקרבן קומי של "אירוניה דרמתית , " שבה ה"יודעים" הם שני המבוגרים הניצבים בשני קצות היצירה - המשורר והקורא הבוגר . . 2 קישור של היצירה אל טקסטים אחרים , כגון באמצעות קונוטציות והרמזים ( אלוזיות . ( קישור בין-טקסטואלי זה מרחיב בצורות שונות את אופן הקליטה של היצירה ומוציא אותה מידי פשוטה . מרבית הקישורים האלה נעלמים מעיני הנמען הצעיר ונהירים לנמען המבוגר שנוכחותו נתונה בתוך היצירה . . 3 העברה של מסרים שונים , ולעתים אף מנוגדים , לילדים ולמבוגרים . יש שביאליק מעביר לילדים מסרים חינוכיים מקובלים ומוסכמים , ובו-זמנית ובאותו טקסט הוא חותר תחתיהם בדרך המובנת רק למבוגרים . דוגמה לעניין זה נדונה להלן כפרק על "שלמה המלך והאדרת המעופפת . " עם זאת , לנמען-הבוגר אין יתרון על הנמען-הילד . אדרבה , ההבנה התמימה של היצירה הנה במובנים מסוימים ראשונית ואמיתית יותר מן ההבנה המתוחכמת . רק בהיגיון של ילד אפשר לומר על שתי הכנות , צלי וגילי , כי "שתיהן , שתיהן יפות יותר . " זאת , משום שרק הילד והאלוהים יכולים לחוות את האבסורד ואת הסתירה כאמת שאינה כפופה לחוקי ההיגיון והטבע הארציים . בחטיבות הגדולות של שירת כיאליק - בשירה האישית , בשירה הלאומית ובשירת בית המדרש - יש התייחסות אל חוויית הילדות ומתוכה נבנים מושגי האהבה , הגאולה והשכינה . כל אלה מתגלים בספרות הילדים באמצעות הנמען-הילד ובלשונו , באופן הקרוב ביותר לחווייתם הראשונית , ועמם מתגלה גם השכר הראשון של מושגים אלה .
|
|