|
עמוד:7
מבוא כלל עניינו של ספר זה הוא האופן המיוחד שבו מתגלים בשיריו ובסיפוריו של ביאליק לילדים כמה דימויים המצויים בכלל יצירתו . ביצירתו לילדים לובשים דימויים אלה צורות מצורות שונות , דומות וקרובות למקבילותיהן ביצירה למבוגרים או שונות ורחוקות מהן , כאילו הם משחקים עמן במשחק תחפושות . מתוקף ייחודם זה של הדימויים יש בכוחן של יצירותיו לילדים להרחיב את גבולות המשמעות של כלל יצירתו . התשתית המחקרית לדיון מסוג זה הונחה כבר על ידי כמה מהחוקרים החשובים של כתבי ביאליק , כגון עדי צמח ( 1969 ) וזיוה שמיר , ( 1986 ) שהניחו כי כתיבתו לילדים הנה חלק בלתי-נפרד מיצירתו הספרותית הכוללת . הנחה זו היא נקודת המוצא של ארבעת הפרקים בספר זה . יצירתו של ביאליק לילדים היא בעלת ערך בפני עצמה ויש לה ודרכי עיצוב ייחודיים , שעליהם עמדו כבר חוקרים כגון אוריאל אופק ( 1984 ) ודינה שטרן , ( 1994 ) ועם זאת היא מציעה נקודת מבט נוספת גם על יצירותיו למבוגרים . הסיבה לכך היא שרק כיצירה לילדים נוכחים בו-זמנית שני נמענים : ילד ומבוגר . אופן הקליטה של היצירה שונה מנמען-ילד לנמען-מבוגר מכמה בחינות : התימה , הלשון , המצלול , דרכי התיאור , עיצוב הזמן והמרחב , עולמן הנפשי והחווייתי של הדמויות ועוד . הספרים "שירים ופזמונות לילדים" ו"ויהי היום , " שבהם מובאות היצירות הנדונות בקובץ זה , מיועדים לכאורה לילדים , הן על פי הבחינות שצוינו לעיל והן על פי בחנים ( קריטריונים ) חוץ-ספרותיים : העריכה של ביאליק עצמו , התבנית המיוחדת שלהם , האיורים המלווים אותם והאכסניות שבהן הם נדפסו לראשונה , כגון כתבי עת ומקראות לילדים . עם זאת , הסמנטיקה בחלק מיצירותיו של ביאליק לילדים מרמזת על נוכחותו של נמען מבוגר שאליו פונה היצירה מתוכה . נמען סמוי זה הוא אחת מהתגלמויותיו של הנמען הבדיוני שאליו פונה שירת ביאליק למבוגרים , ובאמצעותו אפשר לחבר את ספרות הילדים שלו לכלל יצירתו ולזהות בה את רישומם של כמה מקוויה האופייניים .
|
|