|
|
עמוד:10
noo ipn היסטוריה בעולם ככלל , מאז שנות השבעים של המאה ה20- ניכרת בעולם עלייה במעורבותם של היסטוריונים בתכנון לימודי ההיסטוריה בבתי הספר ( בעיקר בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים . ( בישראל משמשים היסטוריונים בתפקידי ייעוץ והדרכה מתודולוגיים ואף בחיבור יחידות הוראה ( שרמר , תשנ " ב : , ( 451 אולם גם הם כפופים למטרות-העל המוכתבות על ידי המערכת ופועלים בתחום מוגדר ובגבולות ברורים . המחקר האקדמי של ספרי הלימוד החל לאחר מלחמת העולם הראשונה , לאחר שספרי לימוד מסוימים הואשמו בעידוד של תוקפנות ועוינות כלפי עמים אחרים . בעצם , כבר לפני מלחמת העולם הראשונה נשמעה דרישה לנפות יסודות שוביניסטיים מהספרים ומהתכניות כדי לחנך את הדור הצעיר לקראת יחסים בין-לאומיים המבוססים על הבנה ושלום ( רובינזון , 995 ו . ( אחרי 1918 התפתחו תנועות וארגונים בצרפת , בגרמניה ובאנגליה שדרשו להחרים ספרי לימוד בלתי-מתאימים ולחבר חדשים ברוח הסובלנות . ארגונים כמו "הפדרציה הבין-לאומית של איגודי המורים , " "המכון הבין-לאומי לשיתוף פעולה אינטלקטואלי " ואחרים השתתפו בתהליך זה . לאחר 1945 החל "המכון הבין-לאומי לספרי לימוד " בבראונשוויג ( גרמניה ) לבדוק ולבקר מחדש את ספרי הלימוד בהיסטוריה . גם במסגרות לאומיות נעשו מאמצים לשפר את איכותם של הספרים ולהכיר בכוחם המשפיע והמכוון . ב950- ו תבעה אונסק " ו מהמדינות החברות בה לתקן את תכניות הלימודים ואת ספרי הלימוד שלהן ברוח דומה , ואף ארגנה סמינריונים בנושא . ב-ו 195 הכינו ב43- מדינות "סקר משווה של תכניות הלימודים בהיסטוריה , בגאוגרפיה ובמדעי החברה " ואליהן הצטרפו מאוחר יותר עשר מדינות נוספות . ( Schuddekopf , 1967 : 13-42 ) מטרת הסקרים והדו " חות הייתה לגיטימציה לאומה שאליה הם משתייכים , ומשלבים מושגים חיוביים בתיאור עמם ומושגים שליליים בתיאור האחרים . ( Westbury , 1994 )
|
|