|
|
עמוד:12
בנוצרים שבארץ ישראל הוא נמנע מלפגוע ביפו ובתושביה . רק ביום 7 במארס 268 ו , כשנתיים לאחר מותו של יוחנן מאיבלין , לכד אותה ביברס , הגלה את תושביה והרס את העיר על חומותיה , בתיה ומבצריה עד היסוד . יעד לספינות 0 ורור איטלקיות כיום אין בידינו פרטים רבים על הקורות את יפו לאחר הריסתה בידי ביברס , אך ידוע שסוחרים של ערי הנמל האיטלקיות המשיכו להפליג אל סוריה ומצרים ולקיים את המסחר בין המזרח למערב והוסיפו להעביר נוסעים בין האזורים שבשליטת הממלוכים לאירופה . יש לשער שסחר זה שנתקיים בין אירופה לארץ ישראל עודד חזרה של התושבים ליפו - בהיקף זה או אחר - וייתכן שהביא אף להתאוששותה ולבנייתה מחדש ; שכן מהמקורות המועטים אשר דנים בתקופה זו ומצויים כיום בידי המחקר , מתברר שבשנות השלושים והארבעים של המאה הארבע עשרה שוב הרס השלטון את יפו ונמלה - והרי לא ניתן להרוס את מה שלא נבנה . המניע להרס יפו במאה הארבע עשרה דומה למניעיו של ביברס בהרס ערי החוף - החשש מפני התארגנות מחודשת של מסעי צלב נוספים ופלישה אל ארץ ישראל מצד הים - שכן בשנים הראשונות שלאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים ודחיקת הצלבנים מהארץ עודדו האפיפיורים וראשי הכנסייה התארגנות של מסע צלב נוסף שיחזיר את ארץ ישראל לרשות הנצרות . א נאצר א מוחמד זכור בתולדות השלטון הממלוכי בארץ ישראל כמי שביצע מפעלי שיפוץ , תיקון ובנייה בירושלים ובמקומות נוספים . למרות נטייתו לבנות בארץ , לא היסס א נאצר א מוחמד גם להרוס . בשנת , 1336 משנודע לו שמלכי אנגליה וצרפת מתארגנים למסע צלב וכי האפיפיור אף נתן את ברכתו למסע - הורה להרוס את הסוללה שהגנה על נמל יפו ואת הכניסה לנמל ואסר להוריד שם עולי רגל . בשנים 1346-1344 נהרסה , כנראה , העיר סופית בפקודתו . יפו המשיכה להיות יעד לספינות הסוחר האיטלקיות ואלה המשיכו לפרוק בחופה סחורות , אולם לא היה בה יישוב של קבע - גם מי שחיפש את פרנסתו בחוף יפו ההרוס התגורר ברמלה , שאליה הועברו תושבי יפו טרם הריסתה של העיר . קף ונמלה . ציור של ך ואלרט , נו 0 ע בלגי שביקר בארץ ישראל בשנת . 1586 על גבעת י 9 ו נראים שרידי המצודה ובמדרון הגבעה שרידי בתי העיר . בנמל ה 90 ינות שהביאו את עולי הרגל לארץ , ובשמאל הציור עולי הרגל יוצאים את יפו בשיירה
|
|