|
|
עמוד:ז
פתח דבר תמונה קבוצתית של הרב יעקב יחיאל ויינברג משנת 1935 עם תלמידיו ל sr \ בבית המדרש לרבנים בברלין נראים כולם בפנים רציניים , כדרך המצטלמים באותם הימים , חוץ מתלמיד אחד שחיוך נסוך על פניו . זה הוא חיוכו של הרב אליעזר ברקוביץ חיוך שלא סר מפניו עד יום מותו . תורתו ההלכתית וההגותית היא בבואה של דמותו האנושית הנלבבת . הרב ברקוביץ נולד בשנת 1908 ברומניה . הוא למד בישיבת פרשבורג בשנת , 1924 ומשם נסע להשלים את לימודיו בבית המדרש לרבנים בברלין . שם ספג מרבו , הרב ויינברג , את משנתו ההלכתית השיטתית והבהירה ואת הרוח של תנועת המוסר מבית םלובודקה . הרב ברקוביץ רכש גם השכלה כללית , ובשנת 1933 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת ברלין . בזמן מלחמת העולם השנייה היגר לאנגליה , משם המשיך לאוסטרליה , אחר כך לבוסטון , ולבסוף הגיע לשיקגו . הוא הוזמן לשמש כמורה לתיאולוגיה ולמחשבת ישראל בהיברו תיאולוג ' יקל קולג ' בשיקגו . בשנת 1975 עלה לישראל והתגורר בירושלים . הוא המשיך לכתוב עד מותו ב , 1992 ובסך הכל פרסם תשעה עשר ספרים ועשרות מאמרים ומסות . בכתביו של הרב ברקוביץ יש עניין מיוחד לקורא העברי , מכיוון שהם עוסקים בנושאים הנוגעים בלב לבם של החיים הציבוריים של העם היהודי , ובמיוחד לאלו של החיים בישראל : ערכי היסוד של היהדות הנחוצים לבניית חברה בריאה ; ההכרח בחיוניות ההלכה כך שתוכל להידרש לענייני השעה
|
|