|
|
עמוד:13
תחבולה או אמצעי אמנותי לעורר היפעלות ( naflos ) בלב קוראיו ובבחינת אמנות לשידול הדעת כדי לדבוק בערכים מסוימים , שרצוי להגביר את השפעתם , למען ידריכו את החיים גם בעתיד . פילון , שלא כמו בעל "מקבים" ב , עשה את הכתיבה הפתיטית לאמצעי ספרותי , שנועד לשרת מטרות רטוריות , בעוד שבעל "מקבים" ב עשה אותה לתכלית ספרותית לעצמה . לשון אחר : פילון פעל על יםוד תכתיבים רטוריים , אשר לפיהם אפשר וצריך לשכנע את הקורא בפנייה אל הרגשות , קרי אל אותן תחושות נפשיות היכולות להביא אדם לשנות את שיפוטו ודעתו , כמו סבל נפשי מזה והנאה רוחנית מזה . לדעתנו , ממש מתבקשת המסקנה כי העלילות הגדולות של ימי פלאקוס וקליגולה לא יכלו שלא לעורר בו תחושה דרמטית חזקה , בעיקר משום שעצם הזהות היהודית עמדה פתע פתאום בסכנה , אך גם חזרה וניצלה בפתאומיות דומה . היו אלה מן הסתם גם החוויות הטרגיות הממשיות , מנת חלקם של כל יהודי הארץ והתפוצה בצל גזרת הצלם , שהשפיעו על כתיבתו ועוררוהו להשתמש בסגנון פתיטי-רטורי . בהיותו מושפע מהאסכולה דלעיל ומהאווירה הדרמטית של ההתרחשות עצמה , שאל פילון - או אימץ - מוטיבים אמנותיים אחדים מן המחזאות הטרגית בתורת מודל ספרותי לתיאור חווייתי ולקחי של המאורעות הסוערים שעברו על העולם היהודי כולו . סביר לחשוב כי כפילוסוף ואיש מוסר , גרס גם הוא , בדומה לאריסטו , ש"פילוסופיה היא פייטנות = ) פואםיס ) ונעלה מן ההיסטוריה , שכן הפייטנות מספרת בעיקר את העניינים הכלליים , בעוד שההיסטוריה את העניינים הפרטיים" " ) פואטיקה 1451 , " ב , 5 ואילך . ( לפי אותו היגיון , למשל , עשתה הטרגדיה של גזרת הצלם את המאבק המשפטי-מדיני של יהודי אלכסנדריה לשמירת ה"פוליטיאה" שלהם - שהוא מעשה היסטורי עובדתי מובהק - ל"עניין פרטי , " שמן הדין היה כי יתבטל מול המאבק הטרגי לשמירת "הפוליטיאה הכללית יותר של היהודים" שהוא בגדר "ענייני הכלל . " בדומה לפייטן מחבר טרגדיות ועל פי אבחונו של אריסטו , ניסה לעתים גם פילון לחשוף דברים הנסתרים מהעין , באופן שיכול היה להשלים את המציאות הריאלית הנתפשת בחושים . הסקירה העלילתית שלו לא באה , עליכן , לתאר רק את הדברים 7 יעידו על כך דברי האקדמה המפורשים בפרק ב , פסוקים 32-12 ובסיום הספר , טו , 8 . 39-38 השווה : אריסטו , "רטוריקה 1356 , " א , 1378 : 15-14 א , 20 ואילך ועוד ; השווה גם : קווינטיליאנוס , ה , א 1 , ואילך : ו , א , 7 ואילך ; ו , ב , 34 ; 20 ואילך . 9 כל הציטוטים בעברית מה"פואטיקה" לאריסטו הם מתרגומו של מ' הק , אריסטו על אומנות הפיוט , ירושלים 1972 ( הדפסה שלישית . ( קווינטיליאנוס ( י , א , 101 ואילך ) משבח , למשל , את ליוויוס ומדגיש כי בעניין הפאתוס לא הגיע אף היסטוריון לשלמות כמותו . ( nemo historicorum commendavit magis adfectus quidem .. . ) 10 ראה : "המשלחת לגאיוס ; 194-193 , '' ועיין א' כשר , "ירושלים כ'מטרופוליס' בתודעתו הלאומית של פילון , " קתדרה , ( 1979 ) 11 עמ' ; 54 הנ '' ל , יהודי מצרים ההלניסטית והרומית , עמ' . 224-222
|
|