|
|
עמוד:9
אריה כשר הערות והארות על ייחודו ההיסטוריוגרפי של פילון פילון האלכסנדרוני קנה , כידוע , את פרסומו העולמי בזכות הגותו הפילוסופית ולאו דווקא כהיסטוריון . ברם , כתביו ההיסטוריים - "נגד פלאקוס" ו"המשלחת לגאיוס" - משמשים מקור בעל חשיבות ראשונה במעלה לחקר קורות העם היהודי במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה . למעשה , זורים הם אור על פרשיות מספר שהתרחשו בתפוצה ההלניסטית-רומית ובארץ ישראל , בימי חייו ממש , וליתר דיוק , בימים שהוא היה בר דעת ופעל כסופר והוגה דעות . משום כך בלבד ניתן להעריך את החיבורים הנ"ל כהיסטוריה קונטמפורארית , שחשיבותה העיקרית נעוצה , כמובן , בזיקה הישירה והאישית של כותבה למאורעות המתוארים בה : רדיפות היהודים ברומא בימי הקיסר טיבריוס , מעללי רשעותו של הנציב פונטיוס פילאטוס ביהודה , מאבקם של יהודי אלכסנדריה לשוויון זכויות , הרדיפות נגדם בימי הנציב אוויליוס פלאקוס ולבסוף - גזירת הצלם של קליגולה וסיכולה . אכן , הקורא בהיסטוריה הזו יגלה על נקלה כי ערכה המיוחד והעיקרי נעוץ בעובדה כי כותבה יכול היה לשתף את קוראיו בחוויות , בהתרשמויות , בהערכות ובידיעות ממקור אישי ובלתי אמצעי . ברם , היסטוריה קונטמפורארית צריכה , כמובן , לזמן דיון בשאלה יסודית ופרילימינארית : מהי מידת האותנטיות של הכתיבה ועד כמה גלומה בה האמת ההיסטורית ? אם לסמוך על עדות אויסביוס ( ההיסטוריה הכנסייתית , ב , , ( 8 , 18 הרי ששאלה זו הוכרעה באופן חיובי לטובת פילון כבר בימים הראשונים לאחר פרסום כתביו . לדבריו הוא [ קרי : פילון ] הגיע לרומא בזמנו של גאיוס [ קליגולה ;[ ובימי שלטונו של קלאודיוס קרא באוזני סנאט הרומאים כולו את מה שכתב על תועבות גאיוס , ואשר הוא עצמו כינה בלעג ואירוניה בשם 'על המידות הטובות . ' דבריו היו נערצים עד כדי כך שנמצאו ראויים להיות מוצבים בספריות . הדברים מאלפים ביותר לענייננו , משום שמשתמע מהם בבירור כי הם זכו לברכת הסנאט הרומאי ועמדו במבחן הביקורת הציבורית של משכילי תקופת פילון עצמם , שאלמלא כן לא היו מוצבים בפומבי על מדפי הספריות הציבוריות לעיונו של כל מאן דבעי . העובדה שפילון היה פילוסוף ואיש מוסר מוכר ובעל שם , רק מעניקה לאמינות
|
|