|
|
עמוד:8
ייסור השכונה והתרחבותה תרומת השלטון הבריטי להקמת השכונה הקמתה של שכונת רחביה , כמו גם "שכונות הגנים " האחרות , היא תוצר מובהק של המדיניות הבריטית בשנים הראשונות לשלטון המנדט . כיבוש ירושלים על ידי הבריטים בדצמבר 1917 סימן את כניסתה של ירושלים לעידן המודרני . השלטון הבריטי הכין כבר בתקופת הממשל הצבאי ( 1920-1917 ) תוכניות כוללות לבנייה ולפיתות העיר , אך לא איפשר מכירת קרקעות ובנייה חדשה בהתאם למדיניות שמירת ה " סטטוס קוו" שלו . בעיה נוספת , שהקשתה על מכירת קרקעות , הייתה חסרונם של ספרי האחוזה העות י מאניים , שהועברו במהלך המלחמה על ידי השלטון הטורקי לדמשק . כינונו של השלטון הבריטי האזרחי ב 1920 איפשר את התחלת הבנייה בעיר . ספרי האחוזה העות ' מאניים עודכנו ורישום הקרקעות הושלם באופן מסודר * . פורסמה "פקודת בניין ערים לארץ ישראל" ובה כללים לאישור תוכניות בנייה עירונית ( פברואר , ( 1921 ואושרה תוכנית מפורטת לבנייה בעיר ( תוכנית אשבי , . ( 1922 הממשל הבריטי יצר אפוא בפעם הראשונה את המסגרות החוקיות לפיתוח העיר ודאג לפקח על תהליך הבנייה . אך הבנייה בפועל נעשתה על ידי תושבי העיר , שמתוכם בלט מאוד חלקם של התושבים היהודים . אלה קיבלו בברכה את האתגר הבריטי וניסו להתמודד אתו . השלטון הבריטי הליברלי , הצהרת בלפור , קביעת ירושלים כבירת הארץ והעלייה החדשה נסכו אופטימיות רבה בקרב הציבור היהודי ה " מתקדם " שהיה נכון לבנות ולפתח את ירושלים - לא כהמשך לשכונות היהודיות של היישוב הישן , שנבנו עד מלחמת העולם הראשונה , אלא בתנופה חדשה המתבססת על הרעיונות המודרניים של התכנון העירוני . הלוך רוח אופטימי זה הניב את רעיון "שכונות הגנים , " בו נעסוק בהרחבה בהמשך , ואת הקמתה של שכונת רחביה . הודעת העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה על תפילת "יום השחרור" של העיר על ידי הבריטים , ( 1928 )
|
|