|
|
עמוד:4
מבוא בין השכונות הרבות שנוסדו בירושלים בתקופת המנדט , בולט מקומה המרכזי של שכונת רחביה . היא נחשבה ל"שכונת הגנים " הקלאסית , בבת עינה של חברת הכשרת היישוב , שראתה את שגשוגה של השכונה כאחת מהצלחותיה הגדולות . תכנונה המרשים ומגוון הסגנונות הארכיטקטוניים של בתי השכונה הפכו אותה למוזיאון אדריכלי מרתק , המושך אליו בשנים האחרונות סקרנים ומתעניינים לרוב . אולם אין ייחודה של רחביה מתמצה רק בתחום התכנון והארכיטקטורה . הסיפור האנושי של מייסדיה ותושביה , הארגון השכונתי , הווי החיים , חיי התרבות , החברה והפוליטיקה - התאפיינו בתכונות מיוחדות שלא נמצאו בשכונות אחרות של העיר . שני הגורמים המרכזיים , שתרמו לייחוד זה , היו השתייכותם של רוב מייסדי השכונה למעמד הבינוני הגבוה ולאליטה החברתית של היישוב היהודי הירושלמי וכן התיישבותם של ה " יקים " - עולי מרכז אירופה - בשכונה החל מראשית שנות השלושים . השילוב בין המייסדים , ששאפו להקים שכונה מודרנית למופת , לבין העולים , שהביאו אתם תרבות עירונית מפותחת - יצר פסיפס אנושי ותרבותי מגוון ומעניין במיוחד . ברחביה התגוררו זה לצד זה בני המשפחות הספרדיות המיוחסות והעשירות בעיר ; פקידי המוסדות הציוניים השונים וכמה ממנהיגי היישוב ; פרופסורים , דוקטורים ו " דוצנטים " שעלו זה מכבר מגרמניה וחיפשו את עתידם במולדת החדשה ; בעלי עסקים שפתחו בשכונה בתי קפה , "מחלבות היגיניות " ופנסיונים ; וגם סופרים ואנשי רוח בוהמיינים שהתכנסו למשחק שחמט ב " קפה רחביה " וב"קפה חרמון . " ההרכב החברתי המגוון של השכונה יצר גם רבגוניות פוליטית ותרבותית . מצד אחד , נחשבה רחביה לספינת הדגל של היישוב החדש ולמעוז הממסד הציוני . אולם מצד אחר , זוהתה גם עם המלומדים ההומניסטים , יוצאי מרכז אירופה , מייסדי " ברית שלום , " שהטיפו לקירוב לבבות בין יהודים לערבים ויצרו אופוזיציה אידיאולוגית עקשנית לזרם המרכזי בהנהגה הציונית . ברחביה התגוררו גם אחדים מתומכי המחנה הרוויזיוניסטי , כמה מן המנהיגים החשובים של הציונות הדתית וכמה אישים מראשי אגודת ישראל . בגימנסיה רחביה ספגו ילדי רחביה חינוך ציוני לאומי גאה . במרפסת "קפה רחביה" נהגו כמה מבנות ישראל לרקוד עם חיילים וקצינים אנגלים . "ריספשנס" - ( receptions ) קבלות פנים בעמידה - בנוסח האנגלי ובתוספת כובד ראש מרכז אירופי , הונהגו בכמה מן הסלונים של השכונה . מונחים זרים לרוח ה " יישוב " כמו " שלאף שטונדה , " "טניס פלאץ " ו " שטרודל" היו שגורים בפי כול . רחביה הייתה מעין מיקרוקוסמוס של ירושלים המנדטורית בשנות השלושים והארבעים , שהייתה אז קוסמופוליטית , פתוחה , ובמידה רבה זרה ל"הוויה היישובית " ששלטה בתל אביב ובהתיישבות העובדת . מטרתו של חיבור זה היא לספר את סיפורה האנושי של רחביה . הוא כולל שני חלקים : בחלקו הראשון - סקירה מפורטת של תולדות השכונה והווי החיים בה , ובחלקו השני - שני מסלולי סיור בעקבות הדמויות המרכזיות , הסיפורים הגדולים והקטנים , והבתים היפים שעדיין נותרו בשכונה . המסלול הראשון , הארוך יותר , מציע סיור ברחביה א ;' ואילו המסלול השני - הקצר יותר , עוסק ברחביה ב' ואף כולל שלושה בתים הנמצאים בתחומה של שכונת טלביה . הסיור בכל מסלול נמשך כשלוש שעות , אך ניתן לקצר או לצרף את שני המסלולים לפי רצונם וטעמם של המטיילים .
|
|