|
|
עמוד:8
ולשמור עליהם ? מתי החזקה הגדולה של ציות לחוק , שהיא עניין מהותי בכל חברה מתוקנת , מתפוררת מול דרישותיו של המוסר , של צדק טהור , שהוא מעל כל חוק ? על מנת להקל על הקורא את הגישה אל מגוון נקודות המבט המוצגות בקובץ , מחולק הספר לשלושה חלקים . בחלק הראשון , מבוא מאת ד"ר יורם חזוני , מנכ " ל מרכז שלם , הסוקר את ההתפתחות של תפישת האי ציות , ובעיקר את התפקיד המרכזי שמילא התנ"ר משך דורות רבים בשיח הפוליטי בתרבות המערב . בחלק השני מובאים מאמריהם של הוגים שונים מן העבר אשר בכתביהם ובמעשיהם החדירו נושא זה לתודעת העולם . בחיבוריהם רבי ההשפעה של הסופר האמריקאי הנרי דיוויד תורו , ושל הסופר הרוסי לב טולסטוי , בולטים הן הדחף הרוחני דתי , והן התפיסה הפוליטית האנטי ממסדית , הנוטה לאנרכיזם . מאידך , כתביהם של גאנדי ומרטין לותר קינג - אף שבולטים אצלם עוד יותר השליחות הרוחנית והאמונה הדתית - מדגישים דווקא את הנאמנות לחוק ולחברה , ואת הצורך לרסן מעשי אי ציות בתוך הגבולות של חיי הציבור . לתרומתם ההגותית של גאנדי וקינג מתוספת השפעת מעשיהם והישגיהם הפוליטיים . בחלקו השלישי , פונה הספר להיבט המעשי במשטר דמוקרטי עדכני , ובמיוחד למצב בארץ . ג ' ון רולס , פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד , מתייחס לאי ציות בחברה דמוקרטית כאל פעולה שהצדקתה נשענת על הפער בין העקרונות של הצדק , המשמשים אבני יסוד לכל חוקה צודקת , לבין יישומם בפועל של עקרונות אלו על ידי מנגנון פוליטי כזה או אחר . האי ציות , לדבריו , יכול לשמש כלי מתקן ומטהר לחיזוק הצדק בחברה דמוקרטית . שלמה אבינרי , פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית , תוקף את תפיסתו של רולס תוך כדי התייחסות אל סוגיות אקטואליות מן הפוליטיקה הישראלית של שנות השמונים : פינוי ימית ומלחמת לבנון . לדבריו הסכנה של "איש הישר בעיניו יעשה" היא נקודת התורפה של רולס ומשנתו . המשפטן וחבר הכנסת לשעבר אליקים העצני מציג כאן דעה אחרת , הרואה באחריות המוטלת על כל פרט השוקל אי ציות חלק חיובי ובלתי נמנע של חברה דמוקרטית . שופט
|
|