|
|
עמוד:7
הקדמה ^ צדק הוא עיקרון מוחלט , עיקרון שמעל לפוליטיקה , מעל לשיקולי 1 1 תועלת , ומעל מגבלות אנוש . אך האם נוותר על הצדק והמוסר מפני שהם נעלים מדי ובלתי ניתנים להשגה ? האימרה "צדק צדק תרדוף" מונחת ביסודם של החיים הציבוריים , אך ככל שמוסדות השלטון משתכללים וככל שהביקורת הציבורית על השלטון רבה יותר , עדיין נראה הצדק כחומק בין אצבעותינו . הדמוקרטיה בת זמננו אינה מושתתת על הצדק כעיקרון טהור ומופשט , ואין היא יכולה להיות כן . היא מורכבת , אפוא , ממגוון של עקרונות שניתנים ליישום מעשי , כגון חלוקת רשויות , ייצוג שוויוני , שלטון החוק , ממשל תקין וכיוצא באלו . ברם , עקרונות אלה הם תמיד חלקיים בלבד , ועשויים להתנגש זה בזה ואף לסתור אחד את השני . מי יאמר אם כוחן של זכויות הפרט עדיף , או שמא כוחה של הכרעת הרוב ? הצירוף של כללים וחוקים שונים במשטר דמוקרטי והאיזון המעשי ביניהם הנם , בכל מקרה ומקרה , קשים למדי , במיוחד מאחר שיישומם מונח בידי בני אדם - שרים , חברי כנסת , שופטים , שוטרים וכן הלאה - העשויים לחטוא לצדק , בין אם בטעות ובין אם במתכוון . בקובץ זה מובאות כמה השקפות על אי ציות אזרחי , אחת הסוגיות שעמן צריכה מדינת ישראל להתמודד בניסיונה לבנות חיים ציבוריים צודקים . שאלת האי ציות היא זאת : מתי החוק גורם אי צדק כה חמור שחובה על אדם לעבור על החוק כדי לא להיות שותף או שליח לעבירה ? ומכאן נובעות שאלות נוספות : מתי חברה צריכה להיות פתוחה לפעולה מסוג זה כדי לטפח בקרב אזרחיה חוש מוסרי והתחייבות לעשיית הצדק ,
|
|