א. "טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך"

עמוד:12

לפרסם מפרי עטה . ההתפעלות מן התופעה היחידה , לכאורה , סימנה את עמדת הרוב ברבר נדירותה ומחרותה , וחיזקה בתודעת בני הזמן וכן בתודעת החוקרים את המוסכמה בדבר "גבריותה" המוחלטת של תנועת ההשכלה העברית . הכתבים העבריים של נשים , המקובצים באנתולוגיה זו מפריכים את המוסכמה בדבר שתיקתן של הנשים בימיה של תנועת ההשכלה . בחיפוש בארכיונים של כתבי יד , ובבדיקה שיטתית של בתבי העת הספרותיים העבריים של המאה התשע עשרה , התגלו כתבים עבריים של כשלושים נשים בעלות תודעה משכילית , חלקית או מפותחת , ששאפו לקחת חלק במהפכה התרבותית והחברתית לה הטיפה תנועת ההשכלה בדרך אקטיבית - בכתיבה עברית . חשוב להדגיש , עם זאת , כי כתיבה עברית של נשים לא הייתה זרם דומיננטי בתוך ספרות ההשכלה העברית . שלא כמו בספרויות אירופיות אחרות , בהן גילה המחקר הפמיניסטי זרם איתן של כתיבה נשית שלא הוכלל בקנון הספרותי מתוך שיקולים של "טעם ספרותי" של הגברים קובעי הקנון , קולן של הנשים בספרות ההשכלה העברית היה חלש ביותר . הדבר קשור בוודאי , כפי שיוסבר להלן , להדרתן המועצמת של הנשים מן התרבות העברית - תרבות הקודש והחול גם יחד , ומן השפה העברית - שפת הספרות המתחדשת במאה התשע עשרה . ובכל זאת , למרות משניותה של הכתיבה העברית של נשים במסגרת תנועת ההשכלה העברית , נודעת חשיבות לעצם התופעה , הן מבחינה היסטורית והן מבחינה ספרותית , ושכיחותה גדולה מששיער המחקר עד כה . הבאת הכתבים בצורה מקובצת מאפשרת להכיר , לראשונה , את התופעה ההיסטורית חברתית של המשכילה כותבת העברית . עצם מציאותה משנה ומתקנת את התמונה המקובלת של תנועת ההשכלה העברית כתנועה המורכבת כולה - כותביה וקוראיה - מגברים ולכן מאפייניה נגזרים מתכונותיהם , מן הפסיכולוגיה שלהם ומניסיונם החברתי והתרבותי . בצד המשכילים הגברים , מסתבר , פעלו גם משכילות עבריות - כותבות וקוראות - שעשו מאמצים להשמיע את קולן המשכילי עברי ולעיתים אף הצליחו . ההגמוניה הייתה בוודאי גברית , אך על התיאור המלא של התקופה לכלול מעתה גם את הקולות הנשיים שמתוך נדירותם והדרתם לא הוכנסו לקנון . בתופעה של נשים כותבות עברית יש גם כדי לשנות את התיאור ההיסטורי הרואה בכתיבה הספרותית העברית של נשים בתחילת המאה העשרים מהפכה , . 16 על בניית ההיסטוריה הספרותית שהכחישה את הריאלית של כתיבת נשים ראו ; Gubar , No Man ' s Lund . New Haven and London , 1988 , pp . 153-126 . s . Gilbert & s . . 17 כך למשל תיאורו של די ביאל את יחסה של ההשכלה לארוס נשען על הנחת היסוד של " גבריותה" של התנועה . בהתאם לכך הבעייתיות המתוארת היא זו של גברים בלבד . ראו ; די ביאל , ארוס והיהודים , תרגום : כי גיא , תל אביב . 1994 מעניין בהקשר זה גם מאמרו המסכם של שי ורסס "המשכיל היהודי כאיש צעיר" ( בתוך ספרו : הקיצה עמי : ספרות ההשכלה בעידן המודרניזציה , ירושלים תשס"א , עמי 67 , ( 114 בו מתוארת האוטוביוגרפיה הכוללת של "המשכיל , " וכולו עוסק בגברים ובחברה גברית .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר