|
|
עמוד:11
לדעת הדובר השירי משנה הלמדנות הנשית את ההירארכיה המיגדרית , נוסכת באשה בטחון עצמי , מאפשרת לה להתווכח עם בעלה ואף לעמוד על שלה ולמגינת לבו של הבעל לדחות את דרישתו לקיום יחסי מין : "והלילה ( בלחישה אגיד ) היה ליל עונה . / באתי לפייסה , קראתי ואין עונה / , ובהגיעי לפסוק 'אנכי בעלתי / ' קראה היא : לא כי - 'אנכי בחלתי . "' באכזבתו מתחרט הבעל על מיקח הטעות שעשה : "הוי אשה מלמדה , אשת מדנים / , מדוע לא מכרו אותך המדנים . " !? 9 על רקע הלעג הזה ל"אשה מלומדה , " אין תימה כי כמעט עד סוף המאה התשע עשרה לא נפתחה תנועת ההשכלה בפני נשים כעמיתות להשכלה . אמנם מאז אמצע המאה נתקלו במה וכמה מן המשכילים בנשים שידעו עברית , קראו בספרות ההשכלה ואף כתבו בעברית , אולם בכל אחת מנשים אלה ראו המשכילים יוצא מן הכלל , ולא חל ק מתהליך יצירתה של תופעה חדשה . כך , למשל , אברהם מאפו שהתכתב בעברית עם שתי קוראות ( וכותבות ) שעקבו אחרי המתרחש בתנועת ההשכלה - דבורה האפרתי ומרים מרקל מוזסזון , ציין את הפתעתו והתפעלותו מעצם מכתביהן . לדבורה האפרתי כתב : "נפלאת הוא בעיני מה נאווה מדברה ומה נבחרים אמריה , שפתיה ברור מללו עברית " . " ולמרים מרקל מוזסזון ( אז ות'בולובסקי ) כתב באותה התפעלות , תוך ציון יחידותה : "ואף כי בבנות הימים 12 האלה אשר אחת את על ארץ רבה , הלא תהיי לנס . " בדומה לכך ראה גם משה לייב ליליינבלום במרים מרקל מוזסזון תופעה יחידאית - "כי אחת את אשה קוראת ספרי 13 / ' באותה נימה של התפעלות מעצם הכתיבה הנשית בעברית מעיר עורך כתב העת העברי , למאמרה של טויבה סג"ל בהעברי 1879 י "חזון בלתי נפרץ הוא בימינו אלה , לראות עלמה כותבת עברית , ולכן ניתן מקום לדבריה . " הערות מעין אלה הוצמדו כמעט לכל מכתב של אשה שהודפס בכתב עת עברי והן מעידות כאלף עדים על ההתייחסות לתופעה של כתיבה נשית עברית כאל קוריוז או סנסציה . באותה דרך אפשר להבין גם את הפניות ( המועטות ) של עורך כתב עת לאשה . 9 י"ל גורדון , "אשה מלומדה , " שם , עמי שכט . . 10 מרים מרקל מוזסזון 1841 ) ( 1921 הייתה בעלת ידע רב בעברית ובספתת , היא התכתבה עם רבים מסופרי ההשכלה בימיה . היא תרגמה מגרמנית לעברית את הספר היהודים באנגליא או היהודים ונוטעי הצלב ( וורשא תרכ"ט . ( מכתביה מצויים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים , אוסף שב , ^ מס' . 77455 מכתביה ליל"ג פורסמו לאחרונה : ש' ורסס ( עורך ומהריח , IJTPT של המשורר , איגרות מרים מארקל מוזסזון אל יהודה ליב pr ? v ( יל"ג , ( ירושלים תשס"ד . וו . מכתב מיי בטבת תרי"ב , בי"צ דינור ( עורך ) מכתבי אברהם מאפו , ירושלים , 1970 עמי . 10 ראו שם גם מכתבו השני אליה . . 12 מכתב ללא תאריך , שם , עמי . 242 ראו מכתבים נוספים בעמי . 13 . 164 , 160 מכתב של מייל ליליינבלום אל אנשיל מרקל מוזסון ואשתו מרים , אודסה , 1870 כתובים , כ"ט אלול תרפ"ו , עמ 3 . 4 . 14 העברל , , ( 1879 ) 16 עמ' סט . . 15 ראו למשל הערות מעין אלה של עורכים או מב ^ ם לדפוס , למכתבי דבורה אפרתי , שפרה אלצין , ברטה רבינוביץ , שרה נווינסקי ושולמית פלפל .
|
|