|
|
עמוד:13
ב . מיגדר כמחסום תרבותי - הדרתן של הנשים מן התרבות העברית נשים יהודיות שחיו במוקדי ההשכלה העברית במאה התשע עשרה במרכז אירופה ומזרחה , וביקשו להשתתף באופן פעיל במפעל הספרותי של ההשכלה העברית , נתקלו במחסום תרבותי מיגדרי גבוה . המתרס שעמד בדרכן של כל הנשים בחברות מסורתיות פטריארכליות אל ההשתתפות בתרבות הקנונית , הוגבה במיוחד על ידי התרבות היהודית עברית . הדרתה של האשה מן הספרות הקנונית , המאפיינת את רוב שנות פעילותה של תרבות הכתב העברית , דומה - קודם כל - להדרתה מן הספרות הקנונית בכל התרבויות האנדרוצנטריות . כמו בחברה האירופית , גם בחברה היהודית הייתה זאת תוצאה של הגבלתה החברתית כלכלית של האשה , מחד גיסא , ושל המתרס התרבותי שהוצב לפניה , מאידך גיסא . מבחינה כלכלית חברתית מוסברת הדרתה של האשה מן היצירה הספרותית . 18 די מירון , למשל , אמנם מזכיר את המשוררות העבריות שכתבו במאה התשע עשרה , בעיקר את רחל מורפורגו , אך מאחר שאינו רואה בשירתן כל ערך , הוא פוסל את האפשרות כי "הן בשרו את ההתפרצות הלירית העזה , שבה היתה קשורה הופעתן של המשוררות העבריות הראשונות בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה , " מירון , אמהות מייסדות , עמי . 12 . 19 הצורך בבחינת פעולת היוצרת האשה על רקע מעגל התרבות של הכתיבה הנשית לפניה ובתקופתה , הוגדר והוכח לראשונה אצל : 1977 . E . Showalter , A Literatureof Their Own . Princeton , ללא מבשרות ראויות קודמות . הטקסטים שכתבו נשים בתקופה זאת , בטוגות קנוניות ולא קנוניות , מגלים יכולת ביטוי וכתיבה ברמה גבוהה , עולם רוחני עשיר , ויכולת מפתיעה בשימוש בשפה העברית על רבדיה , מושגיה ואזכוריה . טקסטים עבריים נשיים אלה הם השלב הראשון של כתיבת הנשים העברית המודרנית והם המבשרים את הופעתן של המשוררות והסופרות העבריות בדור הבא , בראשית המאה העשרים . את יצירת רחל או דבורה בארון , לכן , יש לדעתנו לראות גם על רקע כתיבתן של היוצרות המשכילות , פורצות הנתיב של הכתיבה הנשית העברית " . מיסודה של מסורת כתיבה נשית על ידי מיפוי מלא של הכתיבה הנשית , גילויין מחדש של יוצרות עלומות והכנסתן לקנון הספרותי על ידי הוצאה מחודשת של היצירות , קריאתן , לימודן ומחקרן , הוא תהליך שעבר על ספרויות העולם המערבי מאז שנות השבעים של המאה העשרים . באנתולוגיה שלפניכם אנו מבקשים ליצור את השלב הראשון - ההדפסה המחודשת של הכתבים - בתהליך ההיכרות המחודש עם גילוייה הראשונים של ספרות הנשים העברית המודרנית בתוך תחומה של ספרות ההשכלה . כדי להבין את גודל החידוש שבעצם הכתיבה הנשית בעברית ראוי להבין תחילה את עוצמת הדרתה של האשה מן התרבות היהודית הקנונית במאה התשע עשרה , הן הדתית , הן העברית חילונית .
|
|