א. "טוב לך כי לא תדעי שפת אבותיך"

עמוד:10

כפועל יוצא מהדרתן של הנשים היהודיות מן השפה העברית ומתרבותה הופנה נתיבה של ההשכלה הנשית באותה תקופה לשני אפיקים לשוניים שהיו מקובלים כ"מתאימים" או "מותרים" לנשים . שפת המקום האירופית - גרמנית , אנגלית , רוסית וכדומה , והשפה היהודית המדוברת - היידיש , בה נכתבו כבר במשך מאות שנים טקסטים שהיו מכוונים במודע "לנשים ולגברים שאינם יודעים עברית . " 7 אולם הדרתן של הנשים מתנועת הנאורות העברית החדשה לא הייתה רק על רקע לשוני תרבותי . בסיסה היה גם ביחסם האידיאולוגי של המשכילים הגברים עצמם לאפשרות שילובה של האשה בתנועה החדשה . במידה רבה ניתן לראות ביחס הגברים המשכילים - האינטלקטואלים שפרצו לחברה היהודית האשכנזית וחוללו בה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה את המהפכה התרבותית של ההשכלה - לשאלת מעמדן של הנשים , אבן בוחן של תקפות עולם הערכים החדשני שלהם ולכידותו . ואכן , אך מעטים מהם היו מוכנים לתפיסת עולם חדשנית ( האמורה לתאום את תפיסתם הנאורה ) לפיה האשה שווה להם אינטלקטואלית ולכן יכולה להיות משתתפת שווה בתרבות העברית החדשה . דוגמה להתנגדות משכילית גברית לעצם התופעה של אשה משכילה אנו מוצאים אפילו בין שיריו של המבקר החריף של המעמד החברתי של היהודייה המסורתית , יהודה ליב גורדון ( יל"ג , ( מהבולטים בין משכילי המאה התשע עשרה . בעיני נערות ונשים קוראות עברית בקהילות תחום המושב היהודי ברוסיה ובעיני סטודנטיות בערים שונות באירופה הצטייר יל"ג , החל משנות השבעים , דווקא כמגלה רגישות מיוחדת ואמפתיה לגורלן הקשה של הנשים היהודיות . שיר המחאה הרדיקלי שלו הפותח במילים "אשה עברייה מי יידע חייך /? בחושך באת ובחושך תלכי /; נ [ ... חיי העברית עבדות נצחת /[ ... ] / , תהרי , תלדי , תיניקי , 8 תגמולי / , תאפי ותבשלי ובלא עת תבולי , " נתפס כביטוי לזעקתה של היהודייה הנתונה לחסדי רבנים נוקשים והמודרת מן ההשכלה ומחנאות העולם , והיו שראו בו מניפסט פמיניסטי חלוצי . והנה , בשונה מאוד מדימויו זה של יל"ג , אחד משיריו האחרונים הוא סאטירה עוקצנית ששמה ללעג את טיפוס האשה המשכילה , שבשלהי המאה התשע עשרה כבר ניתן היה לפגוש לא מעטות כמותה בקהילות העירוניות של מזרח אירופה . "הוי אשה מלמדה לי נפלה לחבל , " קונן המשורר , "ואמר אך טוב לי מכל בני גילי / , עתה תהיה מנוחתי , שמחת גילי / - ומצאוני , אהה , צירים וחבל . " . 7 על השכלתן הלשונית הלועזית של נשים ראו א' פרוש , נשים קוראות , תל אביב ו 0 ם . 2 הנחת היסוד של המשכילים הייתה כי בפנותם לנשים עליהם לכתוב ביידיש . כך , למשל , תרגומי סיפורי מאפו ליידיש היו מכוונים בעיקר לנשים ( ש' ורסס , התרגומים ליידיש של יאהבה ציוך למאפו , ירושלים תשמ"ט . ( המשכיל האוסטרי הי הומברג , כדוגמא אחרת , כתב פירוש משכילי מכוון לנשים לצאינה וראינה היידי ( ראו : ח' טורניאנסקי , "נוסח משכילי של יצאינה וראינה / " הספרות ב ( ו 97 ו , ( עמי 815 ו . ( 84 ראו גם : Modern Poland : An Assessment " , Polin , 18 ( 2005 ) , pp . 25-56 . M . Rosman , "The History of Jewish Women in Early . 8 י"ל גורדון , "קוצו של יוד , " שם , עמי קכט קל .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא