|
|
עמוד:12
שמקורם במשטרת ישראל , חלה עליה שבין 21 % ועד ל 56 ° / 0 בשיעורי עבירות אלימות , רצח ושוד במהלך שנת - 1988 בהשוואה לנתוני . 1987 אומנם לא ניתן לייחס עליה זו באופן ישיר לאינתיפאדה , אולם החפיפה בתקופות , כמו גם נתונים קודמים על הקשר בין תקופות מלחמה ומתח בטחוני ועליה בשיעורי עבירות ופלילים , מצביעים על קשר אפשרי בין השניים . פרופ' לנדאו משלים את ניתוחו בעזרת ממצאי מחקרים שונים שחקרו את הקשר בין גורמי לחץ חברתיים שונים ובין עבריינות . נתונים ראשונים מסקר כלל ארצי של תלמידי בתי ספר תיכוניים בארץ מופיעים במאמרם של ד"ר עופרה מייזלם וד"ר ראובן גל , מן המכון הישראלי למחקרים צבאיים בזכרון יעקב . תוצאות הסקר העלו שהנוער היהודי בארץ מוטרד למדי מפעולות הטרור והחבלה , ואחוז ניכר מן הנוער ( כ ( 40 ° / 0 חשים שנאה ברורה כלפי הערבים . ניתוח נתוני הסקר הצביע על קיומם של שני "גושים" עיקריים בקרב הנוער הישראלי : גוש אחד שמאופיין בזהות יהודית חזקה , עמדה פוליטית ימנית ברורה ושנאה לערבים ; וגוש שני בעל זהות יהודית חלשה יותר ( אך זהות "ישראלית" ברורה , ( בעל נכונות רבה יותר להחזרת שטחים תמורת שלום , ורמה נמוכה יותר של שנאה לערבים . תוצאות הסקר לא הצביעו על ירידה כל שהיא במוטיבציה של בני הנוער הישראלי לשרת בצה"ל . אייל בן ארי , אנתרופולוג ואיש מילואים ששירת בעצמו בשטחים , מתאר במאמרו ( תוך חשיפה אישית ראויה לציון ) דרכי התנהגות אופייניות לחיילי מילואים בכלל ובתקופת האינתיפאדה בפרט . תיאוריו מדגימים בפירוט את מנגנוני ההתנהגות ( כגון : , role playing דגש על ביצוע "חלק ( " ומנגנוני ההגנה ( כגון : naturalization , resensitization וכד ( ' בהם משתמשים החיילים במהלך שירותם . המסקנה הבולטת ביותר מעבודתו היא התפקיד החשוב שיש למבנה היחידה הצבאית , המסגרת ( הפלוגתית או הגדודית , ( הפיקוד ויחסי החברות הפנימיים - כאמצעים יעילים ביותר להתמודדות עם קשיי השירות הצבאי בשטחים . השלמה פסיכולוגית נוספת בתחום זה באה ממאמרן המשותף של ד"ר תמר ליבס ופרופ' שושנה בלום-קולקה מהמכון לקומוניקציה באוניברסיטה העברית , ירושלים . תוך שימוש במערכת המושגים שסביב תיאוריית הפחתת ד 7 < יס 7 נאנס , מציגות המחברות את דרכי ההתמודדות של קבוצות חיילים ששירתו בשטחים ורואיינו על ידיהן . בצד התופעה הצפויה של פתירת הדיסונאנס או הפחתתו , מסתבר שרבים מן החיילים נוטים דווקא לשימור הדיסונאנס או שליטה בו , באמצעות המנגנון של פיצול שיוצר הבחנה ( מלאכותית ? זמנית (? בין עמדותיהם ואמונותיהם כאזרחים ובני אדם לבין התנהגותם כחיילים .
|
|