|
|
עמוד:9
כללית , מדובר במחלוקת עמוקה , עמוקה מאוד , וצריך להכיר בעובדה זו , אשר בשל היותה כזאת דרושים אמצעים ומאמצים מיוחדים כדי לפתור אותה . כאשר המחלוקת עמוקה שוב אין הסכמה ברורה על דרכי ההכרעה בה . כך , למשל , שוב אין הסכמה בנוגע להכרעות של המערכת המשפטית , ובית המשפט העליון בראשה . והמחלוקת דווקא נחשפת ומתלהטת במקרה של פנייה לערכאות . למרות חמישים שנותיה של המדינה , צריך להודות שאין לנו נסיון רב בקיום מדינה יהודית עצמאית , קל וחומר בקיום מדינה שחלק מאזרחיה יהודים דתיים וחלקם יהודים לא דתיים והכוללת גם מיעוט ערבי גדול . זהו נסיון חדש לגמרי בשביל האומה , ולפיכך דרושה תפיסה חדשה בנדון . השאלה היא , האם נידונים אנו למאבק מתיש אינסופי , או יימצא פתרון מניח את הדעת , שיאפשר חיים משותפים . נקודת המוצא של דיון זה היא שהן הדתיים והן הלא דתיים מחייבים את החיים במשותף , במסגרת מדינה אחת , והוויכוח הוא על טיבם של ההסדרים המדיניים , שיאפשרו שיתוף כזה . מבחינה עובדתית , מהו הרכב אוכלוסייתה היהודית של מדינת ישראלי 1 על פי הערכה מעודכנת אחת , האוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת משלוש קבוצות . שני מיעוטים קיצוניים ובתווך קבוצת רוב . המיעוטים הם הדתיים ( והחרדים בכלל זה ) - כ 20 % מצד אחד , וחילוניים מוצהרים - כ 109 ' 0 מצד שני . חילוניים מוצהרים אלה מתנגדים לדת ולאופיה היהודי ולעתים אף הציוני של מדינת ישראל , ובתרבותם הריהם קוסמופוליטים ופוסט מודרניסטים . בעיקרו של דבר , המאבק על אופיה של מדינת ישראל מתנהל בין שני מיעוטים "קולניים" אלה . בתווך נמצא הרוב "הדומם , " כ 70 % מן האוכלוסייה היהודית , שיהדותו היא מסורתית או בעלת גוון מסורתי . בני רוב זה מתנגדים לביטול אופיה היהודי של ישראל ולניתוק גמור מן המסורת של דת ישראל . בדרךכלל הם מקיימים פולחן סלקטיבי בלי דקדוקי עניות הלכתיים ובלי העומק התיאולוגי האופייני לדתיים , והם נותנים למנהגים הדתיים שהם מקיימים גם משמעות לאומית , כך שניתן לראות את התופעה כחלק מדת אזרחית . על פי הסקר המצוטט כאן , חולשתו של הרוב הזה היא שאינו רואה עצמו כחלופה , אין לו מושג של זהות עצמית , הוא במידה רבה חסר תרבות גבוהה , ואין לו מנהיגות . מהערכה זו אפשר להסיק , ששני המיעוטים הקיצוניים , הדתיים מצד אחד והחילוניים המוצהרים מן הצד השני , מתחרים בעצם על נפשו של הרוב הדומם הזה . ברם , בשל אופיו של הרוב "הדומם" הזה , הגבולות בינו ובין שני המיעוטים "הקולניים" מטושטשים למדי , כך שבהקשרים רבים מוטב לדבר על דתיים לעומת לא דתיים , כשם שלצרכים אחרים חשוב להבחין בין דתיים לחרדים . אך דומה שהשקפת העולם ודרך החיים הדתית מוגדרות
|
|