הקדמה

עמוד:9

הקדמה מרבים לדון בשאלה , מה לומדים מן ההיסטוריה ? . האם בכלל לומדים לקח מן העבר , כשעומדים להכריע הכרעות ולהתוות דרכים לעתיד ? ואם אמנם מסיקים מסקנות מקורות העבר , כלום באמת מסיקים את המסקנות הנכונות ? ויש גם הגורסים , כי לומדים יותר מדי מן העבר , כי חזקה הנטיה לראות בעיה של ההווה לפי הדוגמה של אירוע דומה בעבר ; לראות יריב של היום כחזרה על דמות מן העבר , מבלי להבין כראוי את הייחוד והחידוש של הסוגיה העכשווית . ומה היא ההיסטוריה הזאת , שאנו לומדים אותה ושממנה אנו מסיקים מסקנותינו , הנכונות או המוטעות ? הדיונים והוויכוחים על לקחי ההיסטוריה יוצאים מן ההנחה , כאילו מובן וברור הוא , מהי היסטוריה . הרי העבר עומד קבוע , אינו ניתן להשפעה ואינו משתנה . העתיד אינו קבוע , טרם נפלו הכרעות בין אפשרויות פתוחות רבות ומגוונות . את העבר צריך רק לגלות , כך נדמה , כמו שמשרטט מפה מודד את גובה ההרים ואת המרחק בין הכפרים . האומנם חד משמעית ההיסטוריה עצמה ? כלום רק הבנת ההווה והערכתו מושפעות מזכרון העבר ? לאמיתו של הדבר , ראיית העבר מושפעת אף היא מתודעת ההווה , מהשקפות ערכיות של המשקיף , מהערכותיו בדבר הטוב והרע , המקדם והמעכב , החשוב והטפל - מהוויות חייו שלו , מאהבותיו ושנאותיו . אנאלוגיה מידיעת העבר משפיעה מדי פעם על הערכת ההווה , וכן משפיעה אנאלוגיה ממציאות ההווה , המוחשית והידועה , על חקר טמונות העבר . מה השפיע יותר — זכר מגיני מצדה על לוחמי גיטו ורשה , או ההוויה של דור לוחמי גיטו ורשה על חשיפת הצפונות של מערכת מצדה ? הפליג במחשבה הזאת ובביקורת ההיסטוריונים בניסוח מבריק ל . נאמייר , ההיסטוריון הדגול : "אפשר לצפות לכך , שבני אדם יזכרו את העבר וידמיינו את העתיד . אך למעשה , כשמתווכחים או כותבים על היסטוריה , הם מדמיינים אותה במונחים של נסיונם העצמי , וכשמבק שים למדוד את העתיד , הם חוזרים על אנלוגיות כאילו הולמות מן העבר trt t שבתהליך כפול של חזרות , הם מדמיינים את העבר וזוכרים את העתיד * . "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא