|
|
עמוד:12
אך ההיסטוריה , הסוציולוגיה והפסיכולוגיה מלמדות , כי על פי רוב — ואולי תמיד — היחסים בין קבוצות אתניות , לשוניות , דתיות או מעמדיות שונות , אשר חיות בשכנות קרובה , הם יחסי חשד ועוינות , במידות שונות ומשתנות של אנטגוניזם . מארקס ואנגלס גרסו , כי ההיסטוריה היא ביסודה היסטוריה של מלחמת מעמדות ; אחרים ראו אותה כהיסטוריה של מאבקים בין אידיאות , בין דתות או בין עמים . בין כה וכה לרוב רואים אותה כשרשרת של מאבקים . לא תמיד המאבקים הם אלימים , ועם זאת מרבית ההיסטוריה היא היסטוריה של ניגודים . תופ עות של סובלנות ושיתוף אינן חסרות כל עיקר , אבל אינן הכלל . ודווקא בעיתות משבר גובר משקלם של גורמי עוינות בין קבוצות אנושיות שונות . מכל מקום במאה ה 19 ובמאה ה 20 היו היחסים בין עמים שכנים דוברי לשונות שונות ובני דתות שונות בדרך כלל לאו דווקא ידידותיים . היה קשה להניח מראש , כי היחסים בין היהודים והערבים בארץ ישראל בימי הפריחה של התנועות הלאומיות יהיו לבביים יותר מן היחסים בין היוונים והתורכים בקפריסין או הכורדים והערבים בעיראק . לא פחות מן השאלה י מדוע פרץ הסכסוך ? מתבקשת השאלה ! מדוע הסכסוך הזה לא היה חריף יותר משהיה רוב הזמן ? ובכן , לא במקרה קרה מה שקרה , ואין לראות במה שקרה תוצאה של מחדל או משגים או מזימות . אין להבין זאת כראיה דטרמיניסטית , כאילו מן ההכרח התפתחו העניינים בדיוק כפי שהתפתחו . לכל אירוע ולכל התפתחות גורמים אובייקטיביים ומניעים סובייקטיביים , ותמיד קיימת ברירה בין אפשרויות שונות — לא בלתי מוגבלות במספרן , אבל תמיד יותר מאחת ויחידה . את הגורמים והמניעים יש לגלות , אבל אין לראות אותם כאילו הס מנגנון אוטומטי . אין גם לגזור מסקנה , כאילו זה סכסוך נצחי , שאין לו פתרון , לפי עצם מהותו . ברי , שהוא ממושך וחמור , אבל מה שקשה אינו בשל כך גם בלתי אפשרי . השאלה שיש בה טעם אינה , איפוא , השאלה מדוע פרץ הסכסוך היהודי ערבי , אלא מתי ואיך פרץ . המחקר ההיסטורי אינו בא לשפוט , אלא לגלות . השיפוט של הטוב והרע , המועיל והמזיק , יישאר למי שאחר כך יבקש להסיק מסקנותיו , לפי עמדתו ועניינו . מתי ואיך התחיל הסכסוך הערבי ישראלי ? על פי רוב רואים את ההתחלה בשלהי מלחמת העולם הראשונה , בעת מתן הצהרת בלפור , ב , 1917 על ידי הבריטים ליהודים , בימי התפרקות הממלכה העת'מאנית והבטחות סותרות לערבים , מצד בריטניה וצרפת .
|
אוניברסיטת חיפה המכון לחקר המזרח התיכון ע"ר
|