|
|
עמוד:8
הרגישו , יהיה מפעל הגאולה המעשי נעדר חזון , חסר נשמה מחייה , מפעילה ומאחדת . ההקבלה והדמיון שהיו ברקעם החינוכי ובמקורות יניקתם ( יש לזכור מצד אחד כי א"ד גורדון , כשעלה לארץ-ישראל , עדיין ראה את עצמו כיהודי דתי " אורתודוכסי , " ומצד שני כי הראי"ה קוק גילה מידה ניכרת של פתיחות לזרמי המחשבה הפילוסופית ה"כללית '' החדשה שהשפיעה על צעירי ישראל בדורו , ( בזמן ובמניע לעלייתם לארץ ישראל , וגם באתגרי המציאות שעליה הגיבו , הם בולטים מאוד . אבל יש להודות כי דווקא על רקע זה בולט לא פחות ההבדל שהיה ביניהם . הראי"ה קוק עלה כרב חרדי , שבא לתפוס עמדת מנהיגות באותו ציבור שבני העלייה השנייה הגדירו בביקורת עויינת כ"יישוב ישן" והסתייגו מן ה"מחשכים" הדתיים הקנאיים , ה"ימי בינימיים" וה"גלותיים , " שאיפיינו אותו לדעתם , ואילו א"ד גורדון עלה כדי להצטרף דווקא אל אותה חבורה צעירה של מורדים אפיקורסים כדי לבנות את ארץ ישראל על ידי עבודה פיסית ועל ידי תרבות עבודה חילונית מודרנית . א"ד גורדון נשאר אמנם יהודי מאמין , אבל את אורח חייו הדתיים הלכתיים המיר באורחות החיים החלוציים , בחיי העבודה . הם שנעשו לו לחלופה של אורח החיים ההלכתי , שכן העבודה הפיסית היתה לו כעבודת האלוהים . באופן זה עלייתם במקביל לארץ ישראל הציבה אותם זה מול זה בשתי תנועות רוחניות שהתנגשו ביניהן בפולמוס מתנכר : תנועה דתית קנאית מזה ותנועה חילונית ארצית קנאית מזה . האם נמשכו , איפוא , קווי ההשוואה והדמיון שהיו ביניהם בנקודת יציאתם לדרכם , גם לאחר שכל אחד מהם פנה לדרכו המיוחדת ? אמנם כן , אלא שהיו אלה בהכרח השוואה ודמיון דיאלקטיים , שבקעו מן המעמקים הדיאלקטיים המאפיינים את משנותיהם , משנות שנוצרו בניגוד לרוב בני דורם כדי להתגבר על השבר הגדול שהסתמן סביב הניגודים בין התנועות הקנאיות . מתוך המצעים הרעיוניים של שתי התנועות הללו חיפשו יוצאי הדופן המוזרים את שיתי אחדות העם ואת יעדיו האוניברסליים . המדייק ימצא שהחתירה הדיאלקטית לאחדות היא שהביאה את שניהם לתגובה המנוגדת כל כך למזג הרוחני של רוב בני דורם , שבגלל קנאותם לאמיתותיהם החד צדדיות העדיפו לזנוח את מישור העיון הפילוסופי הכולל , לראות רק את צידו האחד של מטבע מפעלם ולהתעלם לגמרי מצידו האחר . הבודדים שהרגישו את האחריות לאחדות העם , לאחדות הוויתו הרוחנית , לרציפות זהותו ולנאמנותו למקורותיו וליעודו , יכלו למלא את תפקידם רק מתוך זיקה למישור החינוכי רוחני הגבוה ביותר , שבו מתמודדים עם מעמקי השיתין הלאומיים ועם גובהי הייעוד האוניברסלי . למרות הניגודים הגלויים מאוד שנוצרו בהכרח בין הגות שנקודת מוצאה הראשונה היתה נטורליסטית ארצית ופילוסופית מודרנית , לבין הגות שנקודת מוצאה
|
|