|
|
עמוד:יב
כוללות חומרים שונים אלא גם במקומות שבהם הגרסאות לכאורה מקבילות הניסוח האנגלי עשוי להתפרש באופן אחר מהלטינית . לכן , עצם הניסוח הלטיני לא די בו כדי להכריע לגבי משמעות הנוסח האנגלי . המהלך הטיעוני של הספר משנתו המדינית של הובס היא חלק מעיונו הכללי בטבע האדם וביסודות המדע . לויתן מציג אפוא משנה הגותית רחבה . בדברים הבאים נשרטט רק את ראשי הפרקים של טיעון העל של הספר בשאלות מניעיה של ההתאגדות המדינית , הלגיטימציה והסמכות של הריבון , החוזה החברתי ויחסי הדת והמדינה . המדע המדיני הקלאסי ביקש לעגן את הלגיטימציה של המסגרת המדינית בטבע . תפיסתו של הובס הפוכה : המצב המדיני מוצג בספר כיציאה ממצב הטבע , וכמצב מנוגד לו . במצב הטבע נקלעים בני אדם בהכרח למלחמה של הכל בכל . על כן חייו של האדם במצב הטבע הם "חיי בדידות , דלים , מאוסים , חייתיים וקצרים . " תפיסתו של הובס היא נקודת ציון חשובה בהתפתחות התודעה המודרנית בכר שהיא מעמידה את האדם אל מול הטבע , ומכוננת את תפיסת הריבונות האנושית כנגדו . האידיאולוגיה הטכנולוגית המשעבדת את הטבע לרצון האדם נגזרת בסופו של דבר מטענת ריבונות זו . המצב המדיני מועמד כאן לעומת הטבע , ובמילים אחרות התרבות עומדת מול הטבע . האם מצב הטבע התקיים אי פעם בתולדות האדם ? לדעתי אין הכרח לומר כך . אין ספק שהובס סבור כי יש רגעים בהיסטוריה האנושית שבהם מגיעים בני אדם למצב שאין להגדירו אלא כמצב הטבע . כך למשל ברגעי התפוררותה של מדינה במלחמת אזרחים , המלחמה הפנים מדינתית המכלה אותה . אך ניתוח ההיסטוריה הקונקרטית של המדינה אינו הדבר החשוב בעיני הובס כאן . דיונו בלויתן נועד לעצב כעין גניאולוגיה של המדינה . כלומר , לויתן עסוק בחישופם ובעיצובם של מצבי התודעה ההופכים את המצב המדיני להכרחי לקיום האנושי ולשגשוג המין האנושי . על בסיס ניתוח זה מבקש הובס להציע תפיסה שתשריין את הלגיטימציה של הסמכות הריבונית . מצב הטבע הנו אפוא בעיקרו תבנית עיונית שנועדה לאפשר את ניסוי המחשבה ההיוריםטי האמור להמחיש לנתינים עד כמה שברירי הקו המבחין בין סדר לתוהו . אותם אירועים היסטוריים שבהם חברה מדינית ממשית מתכלה מעצימים את חשיבותה של התבנית ההיוריסטית .
|
|