|
|
עמוד:12
חתרנית כלפי העמדה המקראית והעדפות הסותרות את ההעדפות שבמקרא , אך גם אלה נבעו מהקשר העמוק אל המקרא . כך , למשל , בעיצוב שמעניק ביאליק בפואמה מתי מדבר לדמויות שהמקרא גזר עליהן למות במדבר בשל חטאן , בהופכו אותן לדמויות של ענקים וגיבורים מורדים , שגם כשלון המרד שלהם אינו מבטל את עצמתם - מתבטאת עמדה הסותרת את עמדת המקרא ( אם כי לא את עמדת המדרש , שאליה מכוון המוטו שבראש הפואמה . ( בבחירתו החוזרת ונשנית של טשרניחובסקי דווקא בדמותו של שאול , בדמות שהמקרא " הדיח" אותה ממלכותה , ובהפיכתה לדמות טרגית אך הרואית , משתקפת עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם העמדה המקראית , ולעמדה זו יש המשך בולט בשירה העברית עד היום . למותר לציין את שירי העשתורת והבעל של טשרניחובסקי , המבטאים עמדה חתרנית בכך שהם מעלים על נס דמויות של אלילים שהמקרא ראה אותם 7 כדבר שהוא מוקצה מחמת מיאוס . לעיצוב האוהד , המגביה והחתרני של דמויות אלה יש המשך בולט בשירה העברית לא רק בשירי רטוש אלא גם בשירים של משוררים שאינם משויכים לתנועה הכנענית . בספרות העברית שנכתבה בתקופת המדינה ממשיך להתגלות הקשר אל המקרא , והיחס המורכב והאמביוולנטי כלפיו אף מחריף . וזאת בניגוד לאדישות כלפי המקרא , שמתגברת בחברה הישראלית שמחוצה לספרות , ובמיוחד בחברת הצעירים חניכי בית הספר החילוני . נראה שלמרבה האירוניה , דווקא במדינת ישראל , שהקמתה הצליחה לא במעט בזכות הקשר המקראי שהודגש בספרות ושקודש בכל זרמי החינוך הציוניים , הולך ומתרופף מעמדו של המקרא בחברת המבוגרים והצעירים כאחד . יש התולים התרופפות זו בהשתנות יחסה של החברה הישראלית אל ערכי היסוד הציוניים ויש התולים אותה בחינוך ירוד , שפוגע בהנחלת התרבות ויכולת הלמידה בכלל ובהנחלת התודעה היהודית בפרט , ויש הנחלצים להמצאת פתרונות חינוכיים שישיבו עטרה ליושנה . 8 . 7 על העמדה ה"חתרנית" ביצירות של ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי - ראה : ערפלי , . 8 . 2001 ראה ניתוח התרופפות היחס אל המקרא והתוויית השינוי הדרוש.- סימון , , 2002 עמי . 44-21 ראה על מצב לימוד המקרא בבית הספר - אמית , , 2004 ועל מעמד המקרא בישראל ובספרות העברית בתקופה האחרונה - גוברין , . 2001
|
|