|
|
עמוד:11
לוחות שמונחים בארון . " ... בדברים אלה , בהם מתואר המשורר העברי בשואב את אחיזתו בחיים "מבאר אשר ברו האבות , " מ"החיים שעברו והימים שעברו , " אך בו בזמן גם כמי שמקיים "חשבון עם לוחות ושברי לוחות שמונחים בארון , " חוזר ברדיצ'בסקי וגולש מדיבור בגוף שלישי אל דיבור בגוף ראשון רבים ומדיבור על המשורר העברי לדיבור על האומה העברית , ומחיל על שני המושאים כאחד את היחס האמביוולנטי אל העבר . אותה אמביוולנטיות שחשים המשורר והעם ביחס אל העבר , שברריצ'בסקי מרבה לדבר בה במאמריו ולתארה גם ביצירתו 4 הסיפורית ושביאליק נתן לה ביטוי בשירתו , לא זו בלבד שהיא לא ביטלה את הקשר של הספרות העברית החדשה עם העבר אלא העמיקה אותו בעשותה אותו לקשר מורכב . הספרות העבריה שנוצרה במזרח אירופה מאז תקופת התחייה , ולאורך כל התפתחותה בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים ובשנות המדינה , חוזרת ומבטאת את הקשר העמוק והמורכב עם העבר ועם ספרות העבר , שאותו חשים הסופר העברי והעם העברי , והדבר ניכר היטב כשהמושא הוא ספרות המקרא . בעוד שהחברה היהודית המסורתית במאות האחרונות במזרח אירופה דחקה את לימוד המקרא למקום שהוא שני בחשיבותו לאחר 5 לימור התלמוד , הספרות העברית החדשה מאז תקופת ההשכלה טיפחה את הקשר אל המקרא , וזאת חרף מיעוט קוראיה . טיפוח זה התבטא בשימוש גובר והולך בלשון המקראית ובכתיבה על תכנים מקראיים . בספרות התחייה ובספרות שנוצרה בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים , ההתרפקות על המקרא , ובמיוחד על אישים ונושאים מקראיים מסוימים , הפכה אותו למעין "ספר קודש של 6 הציונות החילונית . " בעצם הבחירה של החומר המקראי המסוים ובצורת עיצובו אמנם חזרו ונחשפו לא אחת עמדה ביקורתית ואף . 4 על יחסו האמביוולנטי של ביאליק אל בית המדרש ובמיוחד אל ארון הספרים היהודי - ראה : מ . שקד , , 1989 ובהפניות המופיעות שם . . 5 על מעמדו של המקרא בחברה היהודית המזרח אירופית במאות האחרונות ראה : פרוש , תשנ"ז ; הולצמן , . 6 . 2002 ראה הגדרה זו אצל סימון , , 2002 עמ' . 21
|
|