|
|
עמוד:4
בב"ר מב : ח , ובת"י לפסוק . בחרוז זה יניי מתייחס למאמר על הפסוק , הוציאה ממסגר נפשי ( תהלים קמב , ח ) שנדרש על נח . לפי פר"א פכ '' ג התפלל נח זאת בהיותו בתיבה , ומדברי תנחומא , נח , ט נראה שהתפלל זאת ערב צאתו מן התיבה . ופירושו של הטור : ראיתי להיענות לבקשתך . אף ניתן לפרש : ראיתי את בקשתך , והלמ"ד משמשת כאן כאות למושא ישיר כמו בביטוי , הרגו לאבנר ( שמ '' ב ג , ל . ( והכוונה , בקשתך נראתה לי , כפי לשון הביטוי , רואה אני את דברי אדמון ( משנה , כתובות יג , ג . ( ז , : 93 קירבתי חבתן / רבץ ... [ תן ] בדרך השערה נראה לנקד ולהשלים את הצלעית השניה כך : רבץ [ מנוחתך . [ הפועל קירבתי שבצלעית הראשונה נמשך גם לצלעית זו . ופירושו : אני ה' קירבתי את חיבתי אליך ואת זמן משכב מנוחתך , דהיינו ישיבתך על האדמה . השם רבץ מתאים לא רק ביחס לבעלי חיים ( ישעיה סה , י ) אלא גם ביחס לבני אדם ( איוב יא , יט . ( ז , : 94 על דרכיו נגול אור על פי לה"כ , איוב כב , כח . זאת בניגוד לאנשי דור המבול שעליהם נאמר ( שם כד , יג ) ו המה היו במורדי אור לא הכירו דרכיו ( תנחומא , בראשית , יב . ( ח : 14 , נטיעתמ באלץ הפריצה נטיעתם : זרעם , דהיינו בניהם . ללשון , השוה : חמש בעילות בעל ... וחמש נטיעות נטע ופו' ( ב"ר פה : ה ; והשוה שבת קיח , ב . ( ופירושו של הטור : בניהם של בני נח פרצו לרוב בארץ . הפריצה ו פרצה , וההפעיל הוא הפעיל של מצב . ח : 16 , [ פולטו ב ] טוב מעט לצדיק / צמחי איש צדיק מכיון שבמחרוזת הקודמת מתואר ריבוי צאצאי שלשת בני נח מסתבר שחרוז זה ממשיך באותו נושא , לכן נראה שיש להשלים ; [ פרצו לר 1 ב ] טוב מעט לצדיק , על פי לה"כ , כי מעט אשר היו לפני ויפרץ לרב ( בראשית ל , 0 טוב מעט לצדיק כינוי לשלשת בני נח כפי המאמר המובא בהערת המהדיר . ובכן פירושו של החרוז ! שלשת בני נח שהם צאצאי איש צדיק התרבו הרבה מאד . ח : 17 , יסוד עולם הוא הצדיק / רכיו עימו הצדיק יש להשוות את החרוז י וצדיק באמונתו יחיה / ודובקי לו יצדיק ויחיה ( סז , . ( 10 ראה הערתי לשם בס"א , עמ' . 162 הצדיק : זיכה , והכוונה הציל , שכן ללשון צדק יש גם המשמעות של ישע ( ישעיה נא , ה ; נו , א ; תהלים צח , ב . ( ח , : 40 מא £ ה טכס טירות ניט ... ניט :... יש להשלים ניטנעו . [ גם על בתים ניתן להשתמש בלשון נטיעה כבפסוק , ויטע אהלי אפדנו ( דניאל יא , מה . ( השלמה זו מסתברת שכן בשורה הקודמת מופיע הפועל "נזרעו " וכן הם מופיעים כזוג בביטוי . אף בל נטעו אף בל זרעו ( ישעיה מ , כד . ( ח , : 43 מאלה עובדי עידית [ נע ] שו מבני נח יצאו שומרי תורה ומצוות הנקראות עדות - המהדיר . לא ברור איך הוציא המהדיר זאת מלשון הטור . ונראה שיניי משתמש כאן בלשון '' עובדי" במובן עושי כפי שימושו של פועל זה בארמית וגס במקרא כגון בביטוי , ועבדו זבח ומנחה ( ישעיה
|
|