|
|
עמוד:2
דל"ת עם רי"ש . ראה , למשל , קרובה קו , ; 4 קדושת שיר השירים , , 92 וס"א , עמי . 357 ז : 5 , טובו לתומתו צפיתה / יעו כי משטף אותו פציתה יען כי : לשון סיבה ור"ל יען כי טובו ותומתו צפיתה , משטף אותו פציתה , ובגלל אקרוסטיכון נשתנה סדר המלים - המהדיר . ודחוק . ולי נראה שיש לפרש את הטור השני כהוכחה לטור הראשון . ופירושו של החרוז 1 ברור לכל שה' ראה את טובו ותומתו של נח יען כי ה' הציל אותו מן המבול , שמזאת מוכח שנח היה איש טוב ותמים . ויותר נראה שחל שיבוש כאן , וצ"ל : יען כן , ופירושו : בגלל זאת , דהיינו בגלל טובו ותומתו . לניב יען כן השוה קרובה ל . 51 , ז : 6 , כמו כרשות אותו הצפנתה / ללכן כרשות אותו הוצאתה כרשות : שם זה משמש בהוראת שלטון , וכוח סמכות , כגון בביטוי ואל תתודע לרשות ( אבות א , י . ( וכאן הוא משמש על דרך המטונימית במובן גזרה וצו מאת ה pv > , ' כל צו וגזרה נובעים מכוח שלטונו וסמכותו העליונה של ה . ' סמך לכך הוא הדרש במדרש תהלים לביטוי , וארשת שפתיו בל מנעת ( תהלים כא , ג : ( רשות שבשפתיו ... שהוא גוזר ודבריו קיימים . בדומה לכך יש לפרש את הביטוי , באשר דבר מלך שלטון ( קהלת ח , ד , ( דהיינו ששלטון מלך בא לידי ביטוי בגזרות ובצווים שהוא נותן . כך , משמעות "ברשות '' גם במקור של חרוז זה : כיון שנחו המים היה צריך נח לצאת מן התבה , אלא אמר , ברשות הקב '' ה נכנסתי , שאמר לי , בא אתה וכל ביתך אל התיבה , ועכשיו איני יוצא אלא ברשותו , נגלה עליו הקב"ה , שנאמר , וידבר אלקים אל נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ( תנחומא , נח , ח . ( מזאת שהלשון '' ברשות" מתייחסת לביטויים , בא אל התבה ... צא מן התבה נראה שיש לפרשה כציווי , ולא במובן יש לך רשות , אתה רשאי לבוא אל התבה ולצאת ממנה . כדאי לציין , שהפועל "צריך" במאמר דלעיל : היה צריך נח לצאת , משמעו על דרך המטונימית : יכול . ראה מאמרי "המטונימית בשירות הפשט והדרש , " זבח משפחה - ספר יובל , ח"ג , ירושלים תשס"ג , עמ' תקנז . ז : 31 , מוציא אס [ ירים ] / ונומלא [ ו » סרימ ] מוציא אס [ ירים : [ על פי לה"כ תהלים סח , ז . וממלא [ חסרים : [ הכוונה : ה' ממלא את התבל באנשים במקום אלה החסרים בגלל המבול בכך שהוא מצוה לנח ובניו : צא מתיבה ומלא גיא תנובה ( שורה , 34 והערתי שם . ( השוה שורה , 89 וקרובה ח . 6 , 5 , ז , : 34 צא מתיבה / ומלא גיא וגנובה ומלא ... תנוכה : על פי לה"כ , ומלאו פני תבל תנובה ( ישעיה כז , ו ) שנתפרש בת"י שם שהכוונה לפריה ורביה . וכך אצל יניי בקרובה מה , . 22 באשר איפה אמר לו ה' זאת , ראה המקור לכך בשורה . 37 ז : 51 , אשה לכל אשר ? ימן ליפנים ליפנים : ב ? נים , על פי חילופי מלות היחס ב / ל . אף ניתן לבאר במובן פנימה , על פי הכלל של ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחילתה ( ברייתא , יבמות יג , ב . ( אולי מרומז במלה זו הכתוב , כל כבודה בת מלך פנימה ( תהלים מה , יד , ( שנתפרש על אשה שראוי לה להיות צנועה בתוך הבית ( תנחומא , וישלח , ו , ומקבילות . (
|
|