|
|
עמוד:1
א , : 53 ומזמור שיר ל [ יום השבת ] להנעימה השלמת המהדיר אינה שלמה , שכן עדיין אנו זקוקים לפועל , ונראה שיש להשלים ן ומזמור שיר [ ליום השבת אמר ] להנעימה . ופירושה של הצלעית : לאחר שהשבת פדתה אותו ממות ( שורה , 53 וראה ס"א , עמ' ( 3 אדם אמר בהנעמה מזמור שיר ליום השבת . אולי הה"א האחרונה של "להנעימה" אינה ה"א מארכת של שם הפועל אלא יש לנקדה במפיק , ולכן משמעה של להנעימה הוא ו להנעים אותה , את השבת , על שהיא פעלה כסניגור לאדם והצילה אותו ממות . א , : 56 ויום מימים אותו פירשתי ? .. / . ובראש . .. פירשתה אותו פירשתה : כדי שלא תהיה חזרה על אותה מלה אולי יש לגורסל אותו הפרשתה כדוגמת לשון הפרשת תרומה ומעשרות . ראה קרובה ח , . 18 באשר לליקוי בצלעית האחרונה השלמתי בס"א , עמ' : 3 ובראש [ מועדים אותו ] פירשתה . א , : 58 שו * י ° עשרה מששי יישרתה / ועשרים לארבע ... תה את הליקוי נראה להשלים ' ועשרים וארבע [ משביעי קידש ] תה . ופירושו של החרוז 1 מתוך שלושים ושש שעות של האור שנברא ביום ראשון ( שורה ( 57 שתים עשרה שעות של יום ששי חיזקת אותן באור זה , ועשרים וארבע שעות של יום שביעי קידשת אותן באור זה . יישרת : חיזקת ן על פי הוראת החוזק שיש לשורש זה ראה מאמרי "לניגוד בין עצל ובין ישרים במשלי טו , יט " , בית מקרא , מה ( תשס"א . 176 174- , ( אף ניתן לפרש במובן היטבת , על פי סמיכות לשון ישר וטוב ( דברים ו , יח ; שמ"א יב , כג ; ירמיה מג , ד , ( ועל פי התקבולת ביניהם ( מיכה ז , ד ; תהלים קכה , ד . ( ונקט לשון "ישרתה" בגלל העיצור שי"ן השולט בכל פעלי החריזה שבמחרוזת . א , : 60 ומנוחתו משבת ראשונה שימרתה ה' ממשיך לשמור את השבת מאז שבת ראשונה . ראה ב"ר יא : ה ; שמו"ר ל י ט . א , : 67 קדוש ? סד ארקים וצאצאיהם יסד : ביחס לבריאת הארץ משתמשים במקרא בדרך כלל בפועל יסד ( ישעיה נא , טז ; תהלים כד , ב . י עח , סט , ועוד . ( אמנם נמצא גם לשון יצירה לגבי ארץ ( ישעיה מה , יח , ( וגם יניי משתמש בה בשורה , 64 אך שימוש זה אינו הרווח . ברם קשה , למה שינה יניי את הלשון , שהרי כנהוג אצל יניי שהוא משתמש תמיד באותו לשון כשהוא מפייט את המשולש קדוש , קדוש קדוש בצורה כללית ( כאן שורה ( 64 וכשהוא מפייט את המשולש הזה בצורה מפורטת ( כאן , שורות . ( 66-68 ונראה שחל כאן שיבוש , וצ"ל : יצר . ומסתבר , משום שבכך יש דמיון צליל בין פועל זה ובין המושא שלו " וצאצאיהם . " ז : 1 , אסירי תקותן אדון אסירי תקותך על פי לה"כ , שובו לבצרון אסירי התקוה ( זכריה ט , יב . ( נח ומשפחתו היו במצב של אסירים בתיבה ( שורות ( 32 , 31 , 14 , 4 המלאים תקוה שה' יוציא אותם משם . כנראה שיניי מפייט בטור המקביל הלקוי כולו על חזרה ליבשה בהשתמשותו בשם "בצרון" ככינוי ליבשה על שם שהוא מקום חזק ומבוצר . לכן נראה שהתיבה האחרונה בטור הלקוי היא : לבצרון . והפייטנים לא נמנעים מלחרוז
|
|