|
|
עמוד:9
ישראל בעידן ה " הפרטה . " כרך זה איננו עוסק בסכסוך הישראלי ערבי או במערכת יחסי החוץ של המדינה , אלא מתמקד בבעיות פנים ישראליות . המאמר הפותח את הספר , מאמרו של מוטי גולני , עוסק במאורע מכונן בהיסטוריה הישראלית - מלחמת העצמאות . מאמר זה מעמת בין "הערכות מצב מוטעות " של ערבים , בריטים ויהודים בשלב הראשון של המלחמה , היא "מלחמת האזרחים " בין הפלסטינים והיהודים . נקודת המבט היא בעיקרה נקודת המבט הבריטית . גולני מערער על חשיבות מבצע נחשון כמיפנה במלחמה ומעביר את מרכז הכובד אל פינוי חיפה על ידי הבריטים . בעקבות המלחמה גובשה מערכת היחסים בין המדינה והמיעוט הערבי שבתוכה , נושא שבו מטפל מאמרה של שרה אוסצקי לזר . סוגיית הפליטים , סוגיית הקרקעות וסוגיית המימשל הצבאי - הן העומדות במוקד מאמרה . המאמר השלישי , מאת יחיעם ויץ , עוסק בקץ עידן בן גוריון כראש ממשלת ישראל . מאמר זה יוצא דופן בכך שאיננו עוסק במישרין במוקדים הנידונים , אולם מרכזיותו של בן גוריון בכל הסוגיות שעל סדר היום הציבורי במדינת ישראל מצדיקה את הכללתו . פרק סיום זה מרגש במרכיב הטרגי שבו : בן גוריון מחליט לפרוש מתוך תחושת חרון וזעם אין אונים , כשהוא מרגיש נטוש על ידי חבריו ונאמניו . האם היתד . זו הרגשה שנבעה מניתוח רציונלי , או שמא בה עצמה טמון סוד ירידתו של בן גוריון ? המוקד השני עניינו העלייה וקליטתה . שלושה מאמרים מאירים סוגיה זו משלושה אספקטים שונים : דבורה הכהן חושפת את חולשותיה של הקליטה המתוכננת כפי שבאו לכלל ביטוי במושבי העולים . שתי מטרות לאומיות - "מיזוג גלויות" ו"פיזור אוכלוסין " - הנחו את מקימי המושבים , אך ההתנגשות ביניהן והכשלים שבדרך מאירים את חסרונותיה המובנים של החברה המתוכננת . אסתר מאיר מטפלת בתהליכים הדיאלקטיים של השתלבות העולים מעיראק בחברת ה"ותיקים " בבאר שבע באמצעות השימוש בארגון העדתי . היא מצביעה על הסתירה שנתקיימה בין החתירה של מפא"י ליצור חברה ישראלית הומוגנית , דמויית ה " ותיקים , " לבין האילוץ הפוליטי - הרצון להשפיע בקרב העולים - שחייב אותה להשתמש בכלי הארגון העדתי . גיא מירון בוחן את שדות הזיכרון של העולים מגרמניה באמצעות חקר אוטוביוגרפיות שכתבו . התהליכים של קליטה , השתלבות , הזדהות או אי הזדהות עם הנוף הארצישראלי , החברה הקולטת וערכיה , מוארים הפעם מנקודת המבט של הפרט וללא קשר אל המערכת הפוליטית . המוקד השלישי עניינו יחסי חילוניים ודתיים . רוני שטאובר מציג את המאבק על עיצוב זכרון השואה בחברה הישראלית בשנות החמישים , כפי שהוא התבטא בויכוח בין פעילי המפד"ל לבין פעילי הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר על קביעת מועד יום הזיכרון לשואה . הראשונים ראו בשואה פרק נוסף ברצף של רדיפות שידע העם היהודי מאז החורבן , ולפיכך ביקשו לקבוע את י ' בטבת כיום הזיכרון . האחרונים ביקשו לקבע
|
|