|
|
עמוד:13
מבוא לחלק הראשון נפוליאון בונאפארטה טבע את רישומו בתולדות עם ישראל עוד בראשית דרכו , בהיותו המצביא של המשטר המהפכני הצרפתי . כיבושיו באיטליה בשנים 1801—1796 השפיעו על מעמדם הפוליטי של היהודים שם ועל ארגון קהילותיהם . זעזועי המלחמות והמהפכות שליוו את דרכו מראשיתה ושהדיהם נשמעו באירופה כולה , עוררו תגובות גם בקרב החברה היהודית באירופה . חלק מתגובותיהם של היהודים על מאורעות אלה נשאר בידנו בעדויות בכתב , ובתוכן — גם עדויות בעברית . הופעתו הראשונה של הגנראל הצעיר ב 1 נאפארטה בחזית החיצונית של הריפובליקה המהפכנית הצרפתית היתה באיטליה . ( 1796 ) מסע כיבושיו בארץ זו בשנים 1797—1796 הקנה לו את ראשית פרסומו הבינלאומי כמצביא מהפכן , המשנה את משטרן של המדינות הכבושות בשם צרפת המהפכנית ועל פי דוגמתה . בכלל השינויים הפוליטיים והחברתיים הוכרז במדינות הללו גם על שוויונם האזרחי של היהודים . בכמה מן הערים נתלוו ההכרזות הללו בטקסים חגיגיים של פתיחת שערי הביטו , נטיעת יעץ החירות' בתוכו או מול פתחו ועוד טקסי חירות ואחווה כיוצא באלה . הקהילות היהודיות הגדולות שלחו את נציגיהן למועצות הערים שנבחרו בחסות הכובשים הצרפתיים , ומכאן ואילך נטלו חלק בפעילות החברתית והמוניציפאלית 'המהפכנית . ' רוב יהודי איטליה קיבלו את השינויים הללו ברצון . שמחה כנה ומודגשת ורגשות פר 1 צרפתיים עזים הפגינו היהודים אשר חיו בצילם של משטרים מדכאים , ובראש וראשונה יהודי מדינת האפיפ יור . הכרוניקה העברית המתארת את תקופת הכיבוש הצרפתי באנ ק 1 נה והמובאת להלן ( מס' ( 1 היא דוגמה מובהקת לרגשות הללו . במדינות איטלקיות אחרות , שהיו קודם לכן בעלות משטרים פחות מדכאים כלפי היהודים , גילתה האוכלוסיה היהודית יחס דו ערכי כלפי ה'שחרור' הצרפתי . בצד קורת הרוח מן השחרור הפוליטי והאזרחי כבר נתעוררו בתקופה זו בעיות שנבעו מן הסתירות
|
|