|
|
עמוד:9
שלה בעת שהותו הרחק מהבית , בג'ונגל או בעיירה שכוחת אל , ויכול להיות גם במלון פאר , עד שמגיע שלב אבחון המחלה והטיפול בה . מכיוון שלכל נוסע סיפור משלו , נוצר בספר פסיפס של נופים ומקומות המרתקים את הקוראים . הם דוחקים את סיפור המחלה ונכנסים לעולם של פינות טבע קסומות וחוויות אישיות חד פעמיות . כל החולים העידו בראיונות שנערכו עמם , שלא היו מוותרים על מסעם . המחלה היא גורם מעכב , מטריד , מעורר חרדות - אך היא עומדת בצל ההתנסויות של המסע . עם זאת , כל המרואיינים הביעו חרטה על כך שלא הצטיידו לקראת המסע גם במידע רחב על המחלה . קריאה וכתיבה של סיפורים , שאנו מספרים לאחרים ולעצמנו , היא אחת הדרכים ליצירת מודעות לתהליכים האישיים שאנו עוברים . פרסומם של סיפורי המחלות בשילוב של מידע קליני הופך את ההתנסות האישית של אותם מטיילים חולים למקור ידע המאפשר לחקור אותו , לטובת הכלל . הסיפורים המובאים בספר זה נאספו באמצעות ראיונות עומק שנערכו עם נוסעים ששבו חולים ואושפזו בבתי חולים . האירועים מסופרים מנקודת מבטם של המספרים וחושפים את עולמם האישי . כך הם מאפשרים גם ללמוד על התחושות והקשיים של החולה כפי שהוא חווה אותם עוד בטיול , ויוצרים מעין ייצוג של המחלה שהם נושאים . מן הסיפורים עולה , שרוב המטיילים ממשיכים לנוע בנתיב שבחרו בו עד שהמחלה מכריעה אותם לשוב לביתם . הם מתקבלים באהבה ובדאגה על ידי בני משפחתם , אך הטיפול הרפואי הראוי נדחה לעתים , לרוב מחוסר מיומנות . הם גם מתארים הדחקה והכחשה , שבמהלכן בדרך כלל מכריעה אותם המחלה , ואז הם מוצאים את דרכם לבית החולים ולאבחון הנכון במרפאות הגאוגרפיות שהוקמו בבתי חולים .
|
|