|
|
עמוד:7
פתח דבר תופעת התרמילאית היא כיום חלק מההוויה של צעירים רבים בעולם המערבי , מעין מסע חניכה לפני ה"כניסה לחיים . " המטייל אורז מיטלטלים הכרחיים , מקפלם בתוך תרמיל ונושא את חייו על גבו . התרמילאי המצטייר במעט חפצים , במפות , בכתובות ובסיפורים של חברים יוצא למרחב , אם באופן מתוכנן ואם ללא תוכנית מוגדרת . הוא מתחיל את מסעו עמוס בציפיות לחוויות אקזוטיות , לנופים פראיים ולמפגשים אנושיים מרתקים . הוא יוצא ללמוד על העולם שבחוץ ועל זהותו הפנימית . ואמנם , המרחקים , המרחבים , השונות והזרות שפוגש הנוסע מעמתים אותו עם גבולות היכולת הפיזיים והרגשיים שלו . המפגש הוא תהליך של השוואה בין עולמות ובחינה מחודשת של המציאות הפנימית ושל הזהות של היחיד . כל אלה ואחרים מקופלים בתוך תרמילו של המוצ'ילרו . למטייל הישראלי הצעיר מניעים נוספים למסעות ולנסיעות . הוא יוצא להתאוורר מהשירות הצבאי השוחק ומלחצים חברתיים ונורמות שמרניות של מדינה גדושת אירועים דרמטיים . ויש צעירים היוצאים לחפש את המחר , לחפש הרפתקאות , ריגושים , מקומות נסתרים . הקלות שבניירות ברחבי העולם והנגישות של מקומות שנחשבו לנידחים במערב הפכו את המסעות בעשורים האחרונים של המאה ה 20 לתופעה עולמית . בין המטיילים אפשר למצוא גם בעלי משפחות . הם יוצאים לרוב לתקופת זמן קצובה , לעתים עם הילדים , אחרים לאחר שנות עבודה עם צאתם לגמלאות .
|
|