|
|
עמוד:11
זוכים לתיעוד ולהערצה . החסידים הופכים את יום ההולדת שלו לחג כללי . היום שבו ניצח במשפט אזרחי את ידיב 7 אף הוא יום חג , ובכלל , כל אירוע הקשור ברבי מקבל משמעות ציבורית , כמעט קוסמית . כאשר מופיע הרבי מגור בציבור , נדחפים כל החסידים כדי לזכות לראותו , ומלחמה גדולה מתחוללת ביניהם . הנופלים במלחמה הזו הם בגדי החסידים , הנקרעים במהלך קרב ההתקרבות לארמו"ר . עד כרי כך הגיעו הדברים , שבחסידות הונהג ההסדר הבא ; בבית המדרש משאירים החסידים מדי "טיש , " שהם בגדים ישנים , קרועים ומלוכלכים . ביום שישי , כאשר הם מגיעים לאותה סעודה חגיגית עם הארמו"ר , הקרויה " טיש , " הם מורידים את בגדיהם הטובים ומתעטפים במדי ה"טיש . " עכשיו הם יכולים לדחוף ולהילחם על מקום טוב לצד האדמו"ר , בלי לחשוש לבגדיהם היקרים . צדה האחר של ההערצה הוא הזלזול , השנאה , ההשפלה . וגם אלו , כמו ההערצה , מוקצנים ברחוב החרדי . ככל שאתה מעריץ יותר את הרבי שלך , כך אתה מוכן לזלזל יותר ברבנים אחרים , ובייחוד , כמובן , ברבנים המתנגדים לארמו"ר שלך . זה נכון לא רק לגבי הציבור החרדי , אלא גם ביחס לדתיים המתונים יותר . תומכי הרב שלמה גורן , כששימש עדיין רב ראשי , נהגו לכנות את הקולגה הספרדי שלו , עובדיה יוסף , בשם "קדאפי . " תומכי יוסף גמלו להם בכך שכינו את גורן ואת חברי מועצת הרבנות הראשית , שתמכו ברב האשכנזי , בשם "עשרת בני המן . " חסידי חב"ד מכנים את הרב שר , יריבו הגדול של הרבי מלובביץ , ' "אשמדאי" ו"שטן . " הרב שך מצדו קורא לחב"דניקים מומרים , אפיקורסים , כת ידועה , משיחי שקר . ביולי , 1986 בישיבה של וער הישיבות בארץ , אמר הרב שך הישיש , כי לו היה צעיר יותר , היה מגייס את כולם למלחמה ברבי מלובביץ' ובחסידיו . איך היה נלחם ביריבים הללו ? הנה התשובה החרדית הקלאסית : באש , בחנית , בחרם , בנידוי ובשמתא . בפחות מזה אין די כדי לבטא את גודל המחאה . בחברה החרדית אין מכירים את לשון ההמעטה , האנךרסטיטמנט , הספק . הרחוב החרדי הוא ארץ ההגזמות , מגזר ההקצנות , והאינטנסיביות של החיים ומהלכם העז באים לידי ביטוי לא רק בעניינים אידיאולוגיים וציבוריים , אלא גם בחיי היום יום . סכסוך טאבו בשכונת "שומרי אמונים" בירושלים הביא את התושבים להתנפל על ליבלה וייספיש , תושב השכונה , ולהרביץ לו מכות רצח . וייספיש , יהודי קשיש שעבר כמה חודשים לפני כן ניתוח לב , הובהל לבית החולים , שם נתפרו החתכים החמורים בגופו . בקרב החשודים בהכאת וייספיש היו שכנים ותיקים , שאחד מהם אפילו גר באותו בניין . אכזריות כזו , ואף גדולה ממנה , יכולה להתגלות לעתים גם מתוך מה שנחשב ככוונה טובה דווקא : באחד מימי ינואר 1981 הובא לבית החולים "שערי צדק" בירושלים נער בן ארבע עשרה , תלמיד ישיבת סאטמר , כשהוא חבול בכל חלקי גופו . אפו היה שבור , בגפיו התחתונים היו כוויות בדרגה של חמישה עשר אחוזים , שנגרמו
|
|