|
|
עמוד:10
כמו פלסטין בעבור הפלסטינים , ישראל היא עובדה לאומית הנותנת מענה למצב שקשה לחיות בו ולשאיפה קולקטיבית , באמצעות אותו מדומיין * ייחודי הקושר אותה - בצדק או שלא בצדק - לאדמה הזאת . כך הבינו למעשה האומות המאוחדות כשהחליטו על כינונן של שתי מדינות ריבוניות , רעיון שהערבים דחוהו על הסף . אך התאמה זו לכיבוש אינה חפה מכוונות : משתמע ממנה שאם ישראל קולוניאלית מיסודה , אפשר לחתור באופן לגיטימי להריסתה . זו אמנם תביעתם של היריבים הערבים וגם נחלתו של חלק הולך וגדל מן השמאל האירופי הקיצוני ביותר , המאמין שמצא כאן מנוף מהפכני חדש במקום הפרולטריון - שמעתה אינו משוכנע כל כך שעליו לקבל את השליחות ההיסטורית הזאת . אך להניח לערבים להאמין שבעייתם העיקרית היא ישראל הוא לעשות להם שירות דוב , בעוד הם נתקלים בבעיות רבות כל כך : כלכליות , פוליטיות , תרבותיות ודמוגרפיות . האם פירוש הדבר שאין כאן בעיה אמתית ? דווקא יש . בשל מלכוד היסטורי ( שני עמים התובעים אותה טריטוריה , ( הפלסטינים מצאו עצמם נשלטים בהדרגה על ידי הישראלים , והסכסוך לא יירגע כל עוד זה יימשך כך . שום עם אינו זכאי ואינו יכול לשלוט לחלוטין על עם אחר . הלאומנים היהודים , הציונים , חלמו לבנות מדינה יהודית על כל שטחה של פלסטין ; הם ככל הנראה ייאלצו לנטוש אותו ולעזוב את כל השטחים המאוכלסים ברוב פלסטיני , או להסכים בלית בררה לטרור מתמיד ולמלחמות רצופות . מצדם , על הערבים להסכים שיכולות להתקיים בתוכם אומות שאינן מוסלמיות . זה אינו עניין של מה בכך ; לשם כך הם יידרשו כנראה להפריד בין הפוליטי לדתי . למרות התנגדות המסורתיים , סימנים אחדים נוטים להצביע שהכרה זו חודרת יותר ויותר הערות וביאורים מאת המתרגם יסומנו בכוכביות . שאר הערות הספר - במספור רצוף . : L'imaginaire התרגום על פי המקובל היום בעקבות מינוהו של ז'אק לקאן [ הערת המתרגם . [
|
|