|
|
עמוד:9
הארץ ישראלית . יש המקשים לשאול , אם יהיה ניתן לאורך זמן להמשיך ולהיות יהודי בתפוצות , כלומר ב"גולה , " כאשר הוסרו כל הגדרות המבדילות בין יהודים לשאינם יהודים . מן העבר האחר קיימת הגירה של יהודים מישראל לתפוצות אלו , ואנו שואלים מהו יחסנו ליהודי ארץ ישראל ש"ירדו" ל"גולה . " מכל אלו עולה השאלה לגבי מידת הקשר והמחויבות ההדדית , שאמורה להתקיים בין היהדויות הללו . יהודי ארץ ישראל רחוקים במידה רבה בהוויית חייהם מזר של יהדות התפוצות , והם מקשים לגבי מידת המחויבות שלהם כלפי התפוצות היהודיות , כמו גם לגבי מידת הרלוונטיות שיש ליהדות זו ביחס לחיים בישראל ( א"ב יהושע , . ( 2005 לשם התמודדות עם השאלות הללו ועם האתגר של לימודי העם היהודי במסגרת המכללות להכשרת מורים בישראל נוצר חיבור זה . מסרות החיבור המחבר , חברי צוות הפיתוח שעסק בנושא והוועדה המייעצת שליוותה את העבודה , נטלו על עצמם משימה כמעט בלתי אפשרית , מפני שגבולותיה אינם ברורים . לרבים בישראל ישנן מטרות שונות , כאשר הם עוסקים בחינוך להמשכיות יהודית או בטיפוח של "תודעת עם יהודי" . peoplehood Jewish - אחרים היו בוחרים מן הסתם רכיבים שונים של תמונת העם היהודי בעבר ובהווה . מתוך מודעות למגבלותיה של היומרה ולוויכוח שבהכרח יתעורר לגביה , שהוא חלק מהותי ובלתי נמנע ממבוכת הזהות שבה מצוי כיום העם היהודי , אנו מבקשים להעמיד חיבור זה כנקודת מוצא , לא כמשנה סדורה וסגורה , לעיסוק בסוגיה . אנו מבקשים להדגיש את מודעותנו לנקודות המבט השונות לגבי הזהות היהודית בעבר ובהווה , הקיימות כיום בחברה הישראלית . בהכללה , שבהכרח חוטאת לגוני הביניים , נאמר שמצד אחד קיימות העמדות המקבלות את הנרטיב היהודי-הרבני , כפי שהוא מיוצג בזרם המרכזי של האורתודוקסיה היהודית בישראל . מצד אחר מצויות עמדות , שנכנה אותן כאן פוסטרבניות , ששוב אינן מקבלות כנתינתה את תרבות ישראל , עושות בה בדק בית ומציעות שינויי תפיסה ביחס אליה ; חלקן אף מתכחשות למסורת הדת היהודית כמסגרת רלוונטית לקיום יהודי בימינו .
|
|