|
|
עמוד:8
המדעית ההיסטורית , שאינה מוכנה לקבל את המסורת כלשונה ובוחנת אותה בכלים של המחקר ההיסטורי . כדי לסייע ליהודים להתמודד עם המודעות לזמן ההיסטורי , הציע להם רבי נחמן קרוכמל ( 1840-1785 ; cere את "מורה נבוכי הזמן . " בימינו לא נוכל להציע מורה דרך , שיפתור את היהודים ממבוכת הכאוס שבו מצוי העם היהודי לאחר המאה ה . 20- בתקופה תרבותית "פוסט-מוררנית" מוטלת בספק עקרוני עצם השאיפה להתרת המבוכה ומציאתה של קרקע יציבה לתפיסת האדם את עצמו , את חברתו ואת אלוהיו , אם הוא אכן מחפש רכיבים מעין אלו בזהותו . נוכל להציע , אולי , מפת דרכים שתסייע למורה כישראל להבין מהי המבוכה היהודית של ימינו . את מורה הנבוכים של ימינו יידרשו , כנראה , לכתוב בעצמם כל אחד ואחת מכלל ישראל , כל משפחה וכל קהילה הן במדינת ישראל והן בתפוצות ישראל . מעבר להקשר התרבותי הפוסט-מודרני של ימינו , מבוכת היהודים במדינת ישראל היא נגזרת של הדרמה ההיסטורית , שבה נתון העם היהודי כולו . לרבים בחברה הישראלית יש ידע קלוש לגבי עצם חיי היהודים בימינו מחוץ לארצם , קל וחומר לגבי היכרות אישית עמם והתעסקות עם שאלות עומק שמעלים יהודים בארצות אחרות בנוגע לעתיד הקיום היהודי . ייתכן שעלינו לקיים בחיבור זה , כמו גם בעבודתנו החינוכית , את מצוות "את פתח לו" לגבי מי שאינו יודע לשאול . רבים מיהודי ישראל מסתפקים בהגדרת עצמם כישראלים , בלא להזדקק כלל לשאלות המטרידות לגבי זהותם העצמית כיהודים . לא תמיד מורים ותלמידים יודעים לנקוט עמדה ביחס לתרבותם ולדתם ההיסטורית : האם ניתן להיות יהודי גם אם אינך מחזיק בדרך חיים הלכתית ? האם להיות יהודי "טוב" משמעו להיות יהודי אורתודוקסי ? מה משמעותה , תוקפה ותכניה של מחויבות דתית " ) קבלת עול מלכות שמים ( " בעת של הטלת ספק באמיתותן של כל האמיתות הגדולות ? מה כוח החיות של הפרספקטיבה החילונית לקיומה של החברה היהודית , המוצגת כאלטרנטיבה לפרספקטיבה הדתית האורתודוקסית ? עלינו לשאול . האם יש משמעות ותוקף לתרבות שמוגדרת כתרבות יהודית חילונית ? האם היא יכולה לבנות מוסר אנושי ולכונן לכידות חברתית ? קיומה של יהדות רחבת היקף בארצות הרווחה הדמוקרטיות מעלה שאלה נוקבת הנוגעת לעצם קיומה של יהדות תפוצות במקביל ליהדות
|
|