|
|
עמוד:8
r 03 > 3 החיבור החיבור בנוי משלוש צלעות היוצרות מארג משולב ( אינטגרטיבי : ( החלק הראשון ( הצלע הראשונה , ( הסוקר את אפליית האישה במשנה , מתייחס לתחומים שונים : משפחה , חברה , פולחן ותאולוגיה . החלק השנ > ( הצלע השנייה , ( הדן ביחס אל האישה במחשבת ימי הביניים , מתמקד בשתי גרסאות המתארות את בריאתה של האישה בספר בראשית - הגרסה המצומצמת בפרק א והגרסה המפורטת יותר בפרק ב . שתי גרסאות אלו , הסותרות לכאורה זו את זו , משמשות נקודת מוצא ליחס הרעיוני אל האישה , בין שיחס זה הוא תוצר של פרשנות אלגורית ( כמו אצל פילון , ( שכלון ( רציונליזציה ) ותחכום פילוסופי ( כמו אצל הרמב"ם ) או סימבוליקה מיסטית ( כמו בקבלה . ( כך יכול הקורא להתוודע כמעט אל כל סוגי הביטוי של ההגות היהודית לדורותיה : הכתוב המקראי ופרשנותו ; ספרות המשנה והתלמוד - ההלכה ומדרש האגדה ; העיון הפילוסופי , החותר להרמוניה בין כתבי הקודש לפילוסופיה היוונית , והזרם המיסטי ( קבלי ) המחיה את המיתוס בתוך תבנית סימבולית המעדנת והמפשיטה אותו מלבושו הגשמי . החלק השליש * ( הצלע השלישית , ( המתמקד בשירת הנשים במבט פנימי עצמי , מבטא את היחס אל האישה בעת החדשה . שירה זו היא קולה של אישה אמתית ( לא מטפורה של אישה בשפת האלגוריה ולא הגדרה של "אישה" בלשון החוק , ( המתארת את נשיותה בחברה שהשתחררה מאפליה על בסיס ביולוגי , רעיוני וחוקתי . הקידום המדעי ( רפואיגנטי ) והטכנולוגי והקדמה בתפיסת העולם מאפשרים לה להיחלץ ממיתוסים מעורפלים בדבר כוחה המגי והאפל , נחיתותה הגופנית ותלותה הכלכלית . עם זאת , מעניין לראות כי ההתבוננות הנשית העצמית איננה מוותרת לגמרי על כוח הפיתוי המאיים , המיוחס לטבעה ולמהותה של האישה , אך היא הופכת אותו לעמדה של כוח ויתרון . פתחנו בקו ההלכתי , כי הוא חיוני להבנת מושגי היסוד בהקשר המשפטי של מעמד האישה . התמקדנו במשנה , משום שהיא מבטאת את הקונצנזוס ההלכתי . פה ושם מצביע הדיון על ההתפתחות שחלה בהלכה במרוצת השנים ( ושלכאורה אפשר להסיק ממנה גם על מידת אי-התפתחותה , ( אך מטרת הדיון בכלל הייתה לתאר ולא לבקר . העמדה המשפטית הנחותה של האישה מוצאת את ביטויה בתיאור הנשיות כעיקרון מטפיזי וקוסמי , ובו מתמקד החלק השני של החיבור . האישה ברמה המטפורית והסמלית הנה מבחינות רבות שיקוף של הסדר החברתי-דתי שנקבע על ידי ההלכה ואשר אתו מתמודדת האישה המודרנית , החופשית , המבקשת להשתוות לגבר . הדיון מלווה בשאלות שתפקידן לעורר את הקורא למחשבה נוספת , שעיקרה - הרלוונטיות של הטקסט הנלמד לבן-זמננו והלקח החינוכי והמוסרי שהוא נושא עמו .
|
|