|
|
עמוד:13
מבוא בפרק הראשון בחרנו לעסוק בפענוח הטקסט הסיעתי ( הארגומנטטיבי ) משום שסוג זה של טקסט הוא הנדרש ביותר על ידי הסטודנטים הן לכתיבה והן לקריאה . אמנם על הסטודנטים לקרוא גם מאמרים השייכים לטקסט ההיצגי , אך מתוך הנחה שקיימת נטייה להשתמש ככתיבה בעיקר בטקסטים טיעוניים , ומתוך ניסיוננו המלמד כי הסטודנטים מבצעים תהליך של היקש מן הטקסט הטיעוני אל הטקסט ההיצגי - נתרכז בפרק זה בטקסט הטיעוני כלבד . מטרתנו היא להראות דרך לימוד היוצאת מן הטקסט וחוזרת אליו . כלומר להתחיל את הלימוד בפענוח של טקסט נתון ואחר-כך לעבור לכתיבה על-פי הנלמד בעקבות הפענוח . יש לציין שדרך זו מאפשרת לימוד סוגיות לשוניות הדרושות לסטודנט המתכשר להוראה גם כאשר אינו מתמחה בלשון . מתוך הטקסט ניתן לצאת לסוגיות נבחרות , להסבירן ולהראות את נחיצותן להבנת הטקסט ולכתיבה . הקורפוס שנבחר לבדיקה מושתת על טקסטים השייכים ל"עברית הבינונית" ( כהגדרתו של רבין , תשמ"א , ( כלומר טקסטים הלקוחים מכתבי עת מדעיים ופופולריים , טקסטים לימודיים הלקוחים מספרי לימוד וכן טקסטים הלקוחים ממאמרי דעות בעיתונים . הפרק דן בשלושה תחומי עניין : מבנה , תופעות לשוניות ואמצעים רטוריים . בתחום המבנה - יינתן פירוט של הדגמים הטיעוניים הנמצאים בעברית הכתובה , בתחום התופעות הלשוניות - יודגמו מספר תופעות בולטות המסייעות לפענוח הטקסט ; בתחום האמצעים הרטוריים - יודגמו מספר אמצעים שבכוחם לסייע בפענוח של טקסט . לצורך התרגול אפשר להישען על מאמרים שונים מתוך הקורפוס המובא בספר , וליישם באמצעותם את הדרכים בפענוח של טקסט בהתאם למאפיינים ( הפרמטרים ) שיידונו בפרק זה . נציין , שייתכנו טקסטים מאותה סוגה שבהם יימצאו שימושים לשוניים רטוריים דומים למה שיתואר להלן וייתכן שיהיו שימושים נוספים .
|
|